רי"ף בבא קמא ה.

1לרב דינא הכי שתיק רב והלכתא שמין ההוא מנא תבירא כמה הוה שוה מעיקרא קמי דאיתבר וכמה הוא שוה השתא לבתר דאיתבר ושקיל מרי נרגא [לנרגא] דיליה וממלא ליה ההוא שואל דמי נרגא שלימא * בדפו"י ליטא [ואם אמר מחמת מלאכה נשברה ולא שינה בה משתבע דלא שינה בו ופטור והכא דמחייב לשלומי משום דמודי דפשע בה ושינה בו]:

2(דף יא:) אמר עולא א"ר אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים יום אין פודין אותו וכן תני רמי בר חמא מתוך שנאמר (במדבר י״ח:ט״ו) אך פדה תפדה את בכור האדם יכול אפילו נטרף בתוך שלשים יום ת"ל אך חלק:

3ואמר עולא אמר רבי אלעזר האחין שחלקו מה שעליהן שמין פירוש שקנו מנכסי אביהן קודם חלוקה מה שעל בניהם ובנותיהם אין שמין:

4ובירושלמי (פ"ק דקדושין ה"ד) אמרו שבגדים של בניהם ובנותיהם של רגל ושל שבת שמין:

5אמר * בגמ' איתא רב פפא רבא פעמים אפי' מה שעליהן נמי אין שמין והיכי משכחת לה בגדול אחי דניחא להו דלישתמעון מיליה ואמר רבא שומר שמסר לשומר חייב ול"מ שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעי לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב מ"ט דאמר ליה אנת מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה:

6(דף יג:) נכסים שהם של בני ברית למעוטי מאי למעוטי דעובד כוכבים:

7נכסים המיוחדין למעוטי מאי א"ר יהודה למעוטי זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק במתניתא תנא פרט לנכסי הפקר כגון דנגחיה תורא דהפקר לתורא דידן ומקמי דליתפסיה קדם וזכה בו אחר דפטור רבינא אמר למעוטי נגח ואחר כך הקדיש נגח ואחר כך הפקיר תניא נמי הכי יתר על כן א"ר יהודה אפילו נגח ואח"כ הקדיש אפילו נגח ואח"כ הפקיר פטור שנא' (שמות כ״א:כ״ט) והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית