רי"ף בבא מציעא יט.

1אבל בבבל קנסא הוא ולא מגבינן ליה בבבל ואי קדים חד מינייהו ותפס לא מפקינן מיניה בין בבבל בין בא"י.

2גרסינן בפרק [הגוזל קמא] (דף קח.) תבעוהו בעלים לשומר ונשבע ושילם ואחר כך הוכר הגנב קרנא לשומר כפל למי אביי אמר לבעל פקדון כיון דאטרחיה בשבועה לא מקניא ליה כפילא ורבא אמר למי שהפקדון אצלו כיון דשילם איקניא ליה כפילא וקיי"ל כרבא:

3וגרסינן התם (דף קה:) אמר רב ששת הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן וקנאו וחייב באונסיו ואוקימנא בדאיתיה לפקדון בביתיה והוה ידע ביה בעידנא דכפריה אבל אי ליתיה [הפקדון] בביתיה אי נמי לא הוה ידע ביה לא מיחייב באונסיה אלא עד דמשתבע דלא אפקיד גביה ולא מידי:

4(מכילתין לה.) ההוא גברא דאפקיד כיפי גבי חבריה א"ל הב לי כיפאי א"ל לא ידענא היכא אנחתינהו אתא לקמיה דר"נ א"ל כל לא ידענא פשיעותא היא זיל שלים לא שילם אגבייה ר"נ לאפדניה מיניה לסוף אישתכח כיפי ואייקור אר"נ הדדי כיפי למרייהו והדרא אפדנא למרה.

5אמר רבא הוה יתיבנא קמיה דר"נ ופירקין דהמפקיד הוה ואמינא ליה שילם ולא רצה לישבע ולא אהדר לי ולא מידי ושפיר עבד דלא אהדר לי ולא מידי מ"ט התם לא אטרחיה לבי דינא הכא אטרחיה לבי דינא דהא הדר אגבייה לאפדניה מיניה בעל כרחיה.

6לימא קא סבר רב נחמן שומא הדרא לעולם לא שאני התם דשומא בטעות הואי דהא הוו כיפי מעיקרא.

7אמרי נהרדעי שומא הדרא עד תריסר ירחי שתא אמר אמימר אנא נהרדעא אנא וסבירא לי דשומא הדרא לעולם והלכתא שומא הדרא לעולם משום שנא' ועשית הישר והטוב בעיני ה':

8פשיטא שמו ליה לבע"ח ואזל איהו ושמה לבע"ח דידיה אמרי' ליה לא עדיפת מגברא דאתית מחמתיה זבנה אורתה יהבה במתנה הני אדעתא דארעא נחות