רי"ף בבא מציעא כב:

1מארי בר איסק ואמרי ליה הונא בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי א"ל אחוך אנא פלוג לי בנכסיך א"ל לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא א"ל שפיר קאמר לך דכתיב (בראשית מ״ב:ח׳) ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה את א"ל אית לי סהדי ודחלי מיניה דגברא אלמא הוא א"ל לאידך זיל את אייתינהו אמר ליה דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה א"ל הכי דאיננא לך ולכל אלמי חברך א"ל סוף סוף אתו סהדי ומסהדי ליה א"ל תרתי לא עבדי

2לסוף אתו סהדי דאחוה הוא א"ל זיל פלוג ליה אמר ליה ליפלוג לי נמי מפרדיסי ובוסתני דשתל אמר ליה שפיר קאמר לך דתנן הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים את הנכסים השביחו לאמצע (דף מ.) א"ל אביי מי דמי התם גדולים ידעי וקא מחלי גבי קטנים הכא מי ידע דמחיל.

3איגלגל מילתא ומטת לקמיה דר' אמי אמר להו גדולה מזו אמרו שמין להן כאריס השתא דידיה נמי לא יהבינן ליה אהדרוה לקמיה דרב חסדא אמר להו מי דמי התם ברשות בית דין נחות הכא לאו ברשות ב"ד נחות ועוד קטן הוא ואין מורידין קרוב בנכסי קטן אהדרוה לקמיה דרבי אמי אמר להו לא סיימוה קמאי דקטן הוא והלכתא כרב חסדא וקושיא דאביי ליתא משום דקטן הוא ואין מורידין קרוב לנכסי קטן הלכך אע"ג דלא ידע דמחיל השביח לאמצע אבל גדול ולא ידע דאיתיה דמחיל גביה לא השביח לאמצע אלא שמין לו כאריס:

4מתני' המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטין ולאורז תשעה חצאי קבין לכור לשעורים ולדוחן תשעה קבין לכור לכוסמין ולזרע פשתן שלש סאין לכור הכל לפי המדה הכל לפי הזמן :

5גמ' תנא וכן לכל כור וכור וכן לכל שנה ושנה במה דברים אמורים בשעירבן עם פירותיו אבל ייחד לו קרן [זוית] אומר לו הרי שלך לפניך וכשעירבן עם פירותיו נמי לא אמרן אלא דאיסתפק