רי"ף בבא מציעא כג:

1ייחדו לה הבעלים מקום ולא אהדרא איהו להתם דאפילו רבי ישמעאל לא קאמר דלא בעינן דעת בעלים אלא היכא דאהדר לדוכתא דשקלה מיניה דהיינו רשות בעלים דתניא למקום שגנב יחזיר דברי ר' ישמעאל אבל האי דאפקדה גביה וייחד לה מקום כיון דלא אהדדה לההיא דוכתא דייחד לה לאו לרשותא דבעלים אהדרה אלא לרשותא דנפשיה אהדרה ומשו' הכי מחייב דברשותיה קיימא

2ור' יוחנן לא סבר לה להא דרב ששת דקסבר ר' יוחנן הניחה במקומה משמע ור' עקיבא היא והויא לה מתני' רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא הלכך לא גמרינן מיניה אלא הדרינן לכללא ר' ישמעאל ור"ע הלכה כר"ע ואשכחינן ליה לר' יוחנן דס"ל כר"ע דאמרינן לקמן (דף מג:) בהאי פירקא א"ר יוחנן הלכה כר"ע לעולם ואמרי' מאי לעולם א"ר אסי שלא תאמר ה"מ היכא דליכא עדים אבל היכא דאיכא עדים לא אי נמי אהדרה לדוכתה ואיתבר לאפוקי מדר' ישמעאל דאמר לא בעינן דעת בעלים קמ"ל דבעינן דעת בעלים הלכך לטעמיה דר"ע דאמר בעינן דעת בעלים המפקיד חבית אצל חברו וטלטלה לצרכו ונשברה בין מתוך ידו נשברה בין משהניחה חייב ולא מיבעיא לא ייחדו לה הבעלים מקום דלאו למקומה אהדרה אלא אפילו ייחדו לה הבעלים מקום דלמקומה אהדרה חייב דבעינן דעת בעלים

3ולטעמיה דרב ששת דאוקמה כולה כר' ישמעאל הויא לה הא מילתא סתם דמתני' ומחלוקת דברייתא והלכתא כסתם מתני' ולפום הדין טעמא אם הניחה במקומה שייחדו לה הבעלים אפי' טלטלה לצרכו פטור ולא בעינן דעת בעלים

4ומסתברא לן דהלכתא כר' יוחנן דאוקמה בתרי תנאי וס"ל דהלכתא כר"ע דאמר בעינן דעת בעלים אלא מיהו כי קא סבר ר"ע דבעינן דעת בעלים ה"מ בשומר שגנב וגזל מרשותו וכגון המפקיד חבית אצל חברו וכיוצא בו דהכי אוקימנא בפרק הגוזל (דף קיח:) להא דתניא הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר צריך דעת בעלים בשומר שגנב מרשותו עסקינן דר' ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו ולפיכך אינו צריך דעת בעלים דאיהו במקום בעלים קאי ור"ע סבר כלתה לו שמירתו ולפיכך צריך דעת בעלים דהא איהו לא במקום בעלים קאי וכאילו לא החזיר דאמי דעדיין ברשותיה קיימא

5אבל גנבא בעלמא דשקיל לה לגניבותא מבי מדה לא איפליגו ביה ר' ישמעאל ור' עקיבא אלא הא מילתא מתניתין היא בפרק הגוזל (שם) דתנן הגונב טלה מן העדר והחזירו ומת או נגנב חייב באחריות לא ידעו בו הבעלים לא בגניבתו ולא בחזירתו ומנו את הצאן והיא שלימה פטור מלשלם ואיפליגו בה רב ושמואל ורבי יוחנן ופרישנא התם:

6(דף מא.) איתמר רב ולוי חד אמר שליחות יד צריכה חסרון וחר אמר אינה צריכה חסרון והלכתא אינה צריכה חסרון דרבא דהוא בתרא הכי ס"ל והלכתא שואל שלא מדעת גזלן הוי:

7מתני' המפקיד (דף מב.) מעות אצל חברו צררן והפשילן לאחוריו או שמסרן לבנו ולבתו הקטנים או נעל בפניהן שלא כראוי חייב שלא שימר כדרך השומרין ואם שימר כדרך השומרים פטור: