רי"ף בבא מציעא כד:

1דאשכחיה למארי דתורא ושקול יתמי זוזי מיניה ואלא מאן קא טעין מארי תורא אמר איבעי להו לאודען מאי מודען ליה מידע ידיע דמקח טעות הוא הב"ע בספסרא דזבין מהכא ומזבין להכא [הלכך] משתבע איהו דלא הוה ידע ומשלם בקרא דמי בשר בזול

2ההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה והוה ליה לדידיה נמי כריא דכשותא א"ל לסרסיה מהאי רמי אזל איהו רמא מאידך המופקד אמר רב עמרם היכי לדייני דייני להאי דינא נימא לדידיה זיל שלים אמר אנא אמרי ליה מהאי דמי ואזיל איהו דמי מאידך נימא לסרסיה שלים אמר לא אמר לי מהאי דמי מהאי לא תרמי ואי שהה שיעור לאיתויי ליה מכשותא דידיה ולא אייתי ליה גלי אדעתיה דניחא ליה למירמא מהאי דפקדון ( * ד"ת מ"ז אלא הב"ע) בדלא שהא והא קא משתרשי ליה רב סמא בריה דרבא אמר בדהוה ההוא שיכרא חלא רב אסי אמר בכיסי (דף מג.) ומשלם ליה דמי כיסי פירוש כיסי כשות שאינה מתוקנת והיא צריכה ריכוך:

3מתני' המפקיד מעות אצל השולחני אם צרורין לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן ואם מותרין ישתמש בהן לפיכך אם אבדו חייב באחריותן אצל בעה"ב בין כרוכין כך לא ישתמש בהן לפיכך אם אבדו אינו חייב באחריותן והחנוני כבעה"ב דברי ר"מ ר' יהודה אומר כשולחני:

4גמ' משום דצרורין לא ישתמש בהן אמר רב אסי אמר רב יהודה בצרורין וחתומין שאנו רב מרי אמר בקשר משונה ואיכא דאמרי בעי רב מרי קשר משונה מאי תיקו הלכך לא ישתמש בהן:

5לפיבך אם אבדו חייב באחריותן: אמר רב הונא ואפילו נאנסו ורב נחמן אמר נאנסו לא אבל [ * גי' מהר"ם בגניבה ואבידה חייב] בההיא הנאה דאי מתרמי ליה זבינא דאית ביה רווחא זבין בהו הוי עלייהו שומר שכר והלכתא כר"נ והני מילי היכא דאבדו ועדיין לא אשתמש בהו אבל אי אשתמש בהו הוו להו הלואה גביה וקמו להו ברשותיה ואי איתניסו ליה חייב ובהא אפילו ר"נ מודה וכן כתב רבינו האי גאון זצ"ל:

6מתני' השולח יד בפקדון ב"ש אומרים ילקה בחסיר וביתיר וב"ה אומרים כשעת הוצאה ור"ע אומר כשעת התביעה:

7(דף מג:) החושב לשלוח יד בפקדון ב"ש מחייבין וב"ה אומרים אינו חייב עד שעה שישלח יד (כיצד) הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ונטל ממנה רביעית ונשברה משלם את הכל:

8גמ' אוקימנא לפלוגתא דבית שמאי ובית הלל דבשבח גזלה הוא [דפליגי] דב"ש סברי שבה גזלה דנגזל הוי ובית הלל סברי שבח גזלה דגזלן הוי כגון