רי"ף בבא מציעא לא:

1מתני' כמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה אונאה ר"מ אומר מארבעה איסרות מאיסר לדינר ד' יהודה אומר ד' פונדיונות מפונדיון לדינר רש"א (דף נב.) מח' פונדיונות מב' פונדיונות לדינר:

2גמ' מאי שנא בסלע דפליגי ומאי שנא בטלית דלא פליגי אמר רבא מאן תנא טלית ר"ש היא דאמר אונאה של סלע שמנה פונדיונות שהן שתות של סלע [אביי אמר] טלית עד שתות מחיל איניש דאמרי אינשי עשיק לגביך ושוי לכריסך סלע כיון דלא סגי ליה לא מחיל והילכתא כרבא הילכך הילכתא נמי כר"ש בסלע דסתם לן תנא בטלית כוותיה וכבר פסק רבא בטלית כוותיה כדאמרינן אמר רבא הילכתא פחות משתות נקנה מקח וכו':

3סלע שנפגמה באמצע לא ימכרנה לא להרג ולא לחרם מפני שמרמין בה אחרים אלא נוקבה ותולה בצואר בנו או בצואר בתו ואם נפגמה מן הצד (דף נב:) לא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטותיו ולא יקבנה ויתלנה בצואר בנו או בצואר בתו אלא או ישחוק או יחתוך או יקוץ או יוליך לים המלח אבל אם חסרה ועמדה על מחצה יקיים עמדה על פחות ממחצה יקוץ משום דרבי אמי דא"ר אמי דינר הבא משקל מותר לקיימו הבא מסלע אסור לקיימו עמדה על יתר ממחצה יקוץ עד שיעמידנה על מחצה ואם לא חסרה אלא פחות משתות יקיים:

4מתני' עד מתי מותר להחזיר בכרכים עד כדי שיראה לשולחני בכפרים עד ערבי שבתות אם היה מכירה אפילו לאחר י"ב חדש מקבלה ממנו ואין לו עליו אלא תרעומת ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינה אלא נפש דעה:

5גמ' מ"ש בסלע דקא מפליג ( * ד"ת מ"ז בין כרכים לכפרים) ומ"ש בטלית דלא קא מפליג אמר אביי כי תנן טלית בכרכים תנן רבא אמר טלית לכל איניש קים לה בגוה סלע כיון דלא קים ליה בה אלא שולחני עד שיראה לשולחני הילכך בכרכים דשכיח שולחני עד שיראה לשולחני בכפרים דלא שכיח שולחני עד ערבי שבתות עד דסלקין לשוקא:

6אם היה מכירה וכו': פרישנא הכי אם היה מכירה אפילו לאחר י"ב חדש מקבלה ממנו במדת חסידות ואם לא קבלה ממנו אין לו עליו אלא תרעומת:

7שאינה אלא נפש רעה: א"ר פפא שמעינה מינה האי מאן דמוקים אזוזא מיקרי נפש רעה והני מילי דנפק על ידי הדחק:

8מתני' (דף נה.) האונאה ארבע כסף והטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה חמש פרוטות הן ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה שוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חברו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי: