רי"ף בבא מציעא מא:

1זו מדת כל אדם א"ל רבה לרב יוסף הני זוזי דיתמי היכי עבדינן להו א"ל מותבינן להו בבי דינא ויהבינן להו זוזא זוזא א"ל והא קא כליא קרנא א"ל ומר היכי עביד א"ל בדקינן גברא דאית ליה דהבא פריכא * ס"א ונקטינן [וכ"ה הב"ח] ונפקינן דהבא מיניה ויהבינן להו ניהליה קרוב לשכר ורחוק להפסד דהבא פריכא אין אבל דבר מסוים לא דילמא פקדון נינהו גביה ואתא מאריה דפקדון ויהיב סימנא ושקיל ליה אמר רב אשי תינח אי משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא אי לא משתכח גברא דאית לי' דהבא פריכא ניכלו זוזי דיתמי אלא אמר רב אשי בדקינן גברא דמשפי נכסיה ומהימן ושמע דינא דאורייתא ולא קביל עליה שמתא דרבנן ויהבינן להו בבי דינא קרוב לשכר ורחוק להפסד:

2מתני' (דף ע:) אין מקבלין נכסי צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית אבל מקבלין נכסי צאן ברזל מן העובד כוכבים ולוין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב מלוה ישראל מעותיו של עובד כוכבים מדעת העובד כובבים אבל לא מדעת ישראל:

3גמ' (דף סט:) ת"ר אע"פ שאמרו אין מקבלין צאן ברזל מישראל אבל מקבלין צאן ברזל מן העובד כוכבים השם פרה מחבירו ואמר לו הרי פרתך עשויה עלי בשלשים דינר ואני אעלה לך סלע בחדש מותר לפי שלא עשאה דמים והלא עשאה דמים א"ר ששת לא עשאה דמים מחיים אלא לאחר מיתה:

4(דף ע:) מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו אמר רב כגון שבור מלכא א"ר נחמן אמר רב הונא לא נצרכה אלא אפילו רבית דעובד כוכבים איתיביה רבא לר"נ לווין מהן ומלוין אותן ברבית אמר רב חייא בריה דרב הונא (דף עא.) בכדי חייו רבינא אמר הכא בתלמיד חכם עסקינן טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמד ממעשיו וכיון דתלמיד חכם הוא לא גמיר ממעשיו

5איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף (שמות כ״ב:כ״ד) אם כסף תלוה את עמי וגו' עמי ועובד כוכבים עמי קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין אמר מר עמי ועובד כוכבים עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן * בד"ס ובד"ק הגי' אמר רב הונא תנא אמר לי הונא לא נצרכה אלא דאפילו לעובד כוכבים ברבית וישראל בחנם

6תניא א"ר יוסי בא וראה כמה סמויות עיניהן של מלוי ברבית אדם קורא לחברו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר ומגילה וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין שכפר זה באלהי ישראל תניא רשב"א אומר כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא ברבית עליו הכתוב אומר (תהילים ט״ו:ד׳-ה׳) כספו לא נתן בנשך הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטים

7תנו רבנן (ויקרא כ״ה:ל״ו) אל תקח מאתו נשך ותרבית אבל אתה נעשה לו ערב (דף עא:) ערב למאן אילימא לישראל והא תנן אלו עוברין