רי"ף בבא מציעא מג.

1מתני' אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד משישקענו בכבשן ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אינו פוסק עמו על הזבל אלא אם כן היה לו זבל באשפה וחכמים מתירין ופוסק עמו כשער הגבוה ר' יהודה אומר אע"פ שלא פסק עמו יכול הוא לומר לו או תן לי כזה או תן לי את מעותי:

2גמ' א"ר אסי א"ר יוחנן אין פוסקין על שער של עיירות מ"ט משום דלא קביע תרעייהו ת"ר אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן היו ללקוטות מד' ולכל אדם מג' אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר:

3אמר רב נחמן פוסקין ללוקט על שער לקוטות ולבעל הבית כשער בעה"ב אבל לבעה"ב כשער לקוטות לא מ"ט מאן דיהיב זוזי לבעה"ב אפירי שפירי יהיב אמר רב הונא אין לווין על שער שבשוק פי' סאה בסאה ומי אמר רב הונא הכי והא בעו מיניה מרב הונא בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסור ואמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעו זבני ופרעי א"ל מעיקרא אין לווין אמר רב הונא כיון דשמעה להא דאמר רב שמואל ברב יהודה א"ר אלעזר לווין אמר איהו נמי לווין וכן הלכתא דלווין סתם ופורעין סתם על שער שבשוק:

4תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום (דף עג.) ברשות מוכר מותר ברשות לוקח אסור המוליך פירות ממקום למקום מצאו חבירו וא"ל תנם לי ואני אעלה לך פירות שיש לי באותו מקום אם יש לו פירות באותו מקום מותר ואם לאו אסור החמרין מעלין ממקום היוקר למקום הזול ואין חוששין מאי טעמא רב פפא אמר משום דמגלו להו תרעא רב אחא בריה דרב איקא אמר ניחא להו דמוזלי גבייהו מאי בינייהו איכא בינייהו