רי"ף בבא מציעא סג.

1ואמר רבא הני בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ורווח וא"ל חד מינייהו לחבריה תא ליפלוג וא"ל אידך נירווח טפי דינא הוא דמעכב ואי א"ל הב לי פלגא רווחא א"ל רווחא לקרנא משתעבד ואי א"ל פלגו רווחא ופלגו קרנא אמר ליה עיסקא להדדי משתעבד ואי א"ל הב לי פלגא רווחא ופלגא קרנא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך א"ל מזלא דבי תרי עדיף

2אשכחן למקצת רבוותא דכתבי דהא דרבא ליתא דא"כ אין לדבר סוף והאי מימרא לאו דאסמכתא הוא דלא אפשר לדחויי מימרא דליכא עליה פלוגתא בלא ראיה ועוד דלא אמר רבא דאית ליה למימר הכי אלא היכא דידיעא מילתא לפום מנהגא דעלמא דאי שביק ליה לקמיה מיתוסיף ביה רווחא אבל היכא דידיעא מילתא לפום מנהגא דאי שביק ליה לההוא עיסקא לקמיה לא מיתוסיף ביה מידי לא קאמר רבא הכי וכ"ש היכא דאי מעכב ליה חיישינן לפסידא הילכך איתא להא דרבא

3וגרסינן בפרק כל הגט (גיטין דף לא:) תניא ר' יהודה אומר בג' פרקים מוכרין את התבואה לפני הזרע ובשעת הזרע ובפרוס הפסח ובג' פרקים מוכרין את היין בפרוס הפסח ובפרוס העצרת ובפרוס החג ושמן מעצרת ואילך למאי הלכתא אמר רבא ואיתימא רב פפא לשותפי מיכן ואילך מאי אמר רבא כל יומא פירקיה והא רבא הוא מרה דשמעתא הכא והוא מרה דשמעתא התם דשמעת מינה דלא אמר דשותפא מעכב אשותפיה בזביני אלא לפום מנהגא דעלמא אבל לעולם לא קאמר:

4מתני' המקבל שדה מחבירו ולא רצה לנכש א"ל מאי איכפת לך הואיל ואני נותן לך חכירך אין שומעין לו שהוא אומר לו למחר אתה יוצא ממנה והיא מעלה לפני עשבים:

5גמ' ואי א"ל לבתר הכי כריבנא לה א"ל ביזרא (ביזרא) דנפל נפל ולא מהני כרבא דלבתר הכי כלום דכי נפיק מינה מסקא עשבים:

6מתני' המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה א"ר יהודה וכי מה קיצבה בכרי אלא אם יש בה כדי נפילה:

7גמ' ת"ר המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב ליטפל בה שכך כותב לו אנא איקום ואניר ואזרע ואחצד ואעמר ואידוש ואידרי ואיקום כריא קדמך ותיתי את ותיטול פלגא ואנא בעמלאי וכנפקות ידי פלגא.

8אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב וכמה כדי להעמיד כרי א"ר יוסי בר' חנינא כדי שתעמוד בו הרחת כדי שלא יהיה כונס שלה רואה פני החמה איתמר לר אמר שלש סאין דבי ר' ינאי אמרי סאתים אמר רשב"ל סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה:

9מתני' (דף קה:) המקבל שדה מחברו ואכלה חגב או נשדפה אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכירו ואם אין מכת מדינה היא אינו מנכה לו מן חכירו ר' יהודה אומר אם קבלה ממנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכירו:

10גמ' היכי דמי מכת מדינה אמר רב יהודה כגון דאשתדוף רובא דבאגא עולא אמר כגון שנשתדפו ד' שדות מארבע רוחותיה וסוגיין כרב יהודה (דף קו.) אמר ליה זרעה חטי ואזל זרעה שערי ואשתדוף רובא דבאגא ואשתדוף נמי הנך שערי מצי אמר ליה אי זרעתה חטי נמי הוה משתדפה או דילמא א"ל אי זרעתה חטי הוה מקיים בי (איוב כ״ב:כ״ח) ותגזר אומר ויקם לך מסתברא