רי"ף בבא מציעא סה:

1שכיני העיר ושכיני שדה שכיני העיר קודמין שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם קרוב ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם איבעיא להו שכן וקרוב מהו ת"ש (משלי כ״ז:י׳) טוב שכן קרוב מאח רחוק הני כולהו דאמרינן בהו דקדמי ליכא חד מינייהו בר מיצרא אלא תרוייהו דחיקי נינהו מהאי ארעא אלא מוקדם הוא דמקדמינן חד אחבריה ואי קדים אידך וזבן לא מפקינן מיניה אבל בהדי בר מיצרא כולהו אית בהו משום דינא דבר מיצרא הני זוזי טאבי וזוזי תיקלי לית בה משום דינא דבר מיצרא הני שרו והני צרו לית בה משום דינא דבר מיצרא אמר אטרח ואייתי זוזי לא נטרינן ליה איזיל ואייתי זוזי חזינן אי איניש דאמיד הוא דאזיל ומייתי נטרינן ליה ואי לא לא נטרינן ליה:

2ארעא דחד ובתי דחד מארי ארעא מעכב אמארי בתי ומארי בתי לא מעככ אמארי ארעא ארעא דחד ודיקלי דחד מארי ארעא מעכב אמארי דיקלי מארי דיקלי לא מעכב אמארי ארעא

3וקא מפרשי רבנן דהאי דאמרינן מארי ארעא מעכב אמארי בתי ואמארי דיקלי הני מילי היכא דלית ליה למארי בתי או למארי דיקלי זכותא בארעא משום הכי אית ליה למארי ארעא לעכובי עלייהו ולית להו לזבונינהו אלא למאן דבעי או דשקיל להו לנפשיה דאי לא אמר ליה עקור בניינך או דיקלי דילך וזיל שקול אבל היכא דאית ליה למארי בתי או למארי דיקלי זכותא בההיא ארעא למקבע בה הנך בתי או הנך דיקלי כגון ההיא דתנן (ב"ב דף פא.) הקונה שני אילנות בתוך של חברו לא קנה קרקע שלשה קנה קרקע וכגון ההוא דאמרינן (שם דף לז.) פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפילו לרבי עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר הני מילי גבי בור ודות דלא קא מכחשי בארעא אבל אילנות דקא מכחשי בארעא שיורי שייר דאי לא א"ל עקור אילנך וזיל שקול כל * תי' כך ליתא בכל דפו"י וכן בב"י ליתא (כך) חד מנהון אית ליה לעכובי אחבריה וכל חד מנהון אית ליה דינא דבר מיצרא בזבינא דחבריה וכן הלכתא

4ארעא לזרעא וארעא לבתי ישוב עדיף ולית בה משום דינא דב"מ פירוש בר מיצרא בעי לה לזרעה ואיניש אחרינא בעי לה לבתי ישוב עדיף ולית בה משום דינא דבר מיצרא איפסיק משוניתא או ריכבא דדיקלי חזינן אי יכול להכניס אפילו תלם אחד אית בה משום דינא דבר