רי"ף בבא מציעא סח:

1הונא אמר רב איתא בין במתנה בין בפרעון ופירוקא דמילתא כדכתבינן ואיכא מאן דמוקים להאי מתניתי' דהמחהו אצל החנוני בדליתיה גביה כי היכי דלא תיקשי ליה הא דאמר רב הונא אמר רב ולא תיקשי ליה נמי האי דגרסינן בגמרא דבני מערבא והאי לאו סברא מעליא הוא דאם איתא למתני' בשלא העמידו אצל החנוני בהא לימא רב ששת אינו חוזר אלא שמעינן מינה בשהעמידן אצל החנוני ומשום הכי קא סבר רב ששת אינו חוזר:

2* קדושין פ"ג הל"ד ירושלמי ראובן היה חייב לשמעון סמכיה גבי לוי איפרסן לוי לית ראובן חייב הדא דאת אמר בשלא עשו ערמה אבל עשו ערמה חייב:

3בעו מיניה מרב ששת קבלנות עובר בבל תלין או אינו עובר בבל תלין אומן קונה בשבח כלי והלואה היא ואינו עובר או דילמא אין אומן קונה בשבח כלי ושכירות היא ועובר אמר להו עובר שכירות היא וכן הלכתא ותניא מסייעא ליה הנותן טליתו לאומן גמרה והודיעו ואפילו מיכן עד י' ימים אינו עובר משום בל תלין נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין אלמא אין אומן קונה בשבח כלי וקבלנות שכירות היא ועובר והכי אסקה רבא בפרק הגוזל עצים (דף צט.) דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי והאי דאוקי רב מרי להא מתניתא דאגריה לביטשי ביטשא ביטשא במעתא דחיותא בעלמא היא ולא סמכינן עלה:

4(דף קיב:) שכיר בזמנו נשבע ונוטל: מ"ש שכיר דתקינו ליה רבנן דמשתבע ושקיל אמר ר"נ אמר שמואל תקנות קבועות שאנו כאן עקרוה רבנן לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר משום דבעה"ב טריד בפועליו והני מילי היכא דבעה"ב אומר נתתי ושכיר אומר לא נטלתי אבל אומן אומר שנים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת המוציא מחברו עליו הראיה ואע"ג דבעה"ב טריד בפועליו קציצה ודאי דכיר ואי בעה"ב טריד בפועליו אפילו עבר זמנו נמי לישתבע שכיר וליטול אלמה תנן עבר זמנו אינו נשבע ונוטל התם חזקה אין בעה"ב עובר בבל תלין ועוד (דף קיג.) אין שכיר משהה שכרו וגרסינן בפרק כל הנשבעין (דף מה:) א"ר נחמן לא שאנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדי' מתוך שיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם יכול לומר לו שכרתיך ונתתי לך שכרך:

5עבר זמנו אינו נשבע ונוטל ואם יש עדים שתבעו הרי זה נשבע ונוטל:

6הא קא תבע ליה קמן אמר * בגמ' איתאה רב אסי וכ"ה בד"ק רב אשי הכי קאמר אם יש עדים שתבעו בזמנו ודילמא בתר הכי פרעיה שתבעו כל זמנו שכיר יום כל הלילה ושכיר לילה כל היום ולעולם תוב לא פרע ליה אמר רב * בגמ' אמר רב חמא בר עוקבא חמא עד אותו היום של תביעה כלומר אינו נשבע ונוטל אלא למחר בלבד שהוא כנגד אותו היום של תביעה אבל מכאן ואילך המוציא מחברו עליו הראיה:

7מתני' (דף קיא.) גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר וגו':

8(דף קיג.) המלוה את חבירו לא ימשכננו