רי"ף בבא מציעא ח:
רי"ף בבא מציעא · Rif Bava Metzia 8b
Open in the reader →1שבחא:
2ומאי דפייש ליה ללוקח מהוצאה לא שקיל מיני' כלום לא מבע"ח ולא ממוכר דהא איכא פסידא גביה מעיקרא דליכא שבחא כנגדה:
3* עי' עוד ברי"ף פרק המקבל סימן תקע"ד הדין כללא דשמעינן מהא שמעתא בדינא דבע"ח בהדי לוקח.
4ועוד שמעינן מינה בדיניה דלוקח בהדי גזלן ונגזל.
5דהיכא דזבין לוקח ארעא מגזלן ואשבחה ואתא נגזל לאפוקה מיניה דלוקח דינא הוא דשקיל לה נגזל ולשבחא דאית בה וחזינא ליה לשבחא אי הוי יתר על הוצאה שקיל לה להוצאה מנגזל דשבח הוצאה גביה דנגזל הוא ואיהו מתהני ביה.
6ומאי דפייש ליה משבחא שקיל ליה מגזלן שכך כותב לו אנא איקום ואישפי ואידכי וכו'.
7וה"מ בשלא הכיר בה שאינה שלו אבל הכיר בה שאינה שלו ולקחה אין לו אלא הוצאה בלבד מנגזל ומאי דפייש מן שבחא פסיד ליה ולא שקיל ליה מיניה כלום כדאמר רבא הכיר בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו.
8ואם הוצאה יתירה על השבח אין לו הוצאה אלא שיעור שבח מנגזל ולא שקיל מיניה דגזלן כלום אלא קרנא דשקיל מיניה בעידן זביני בלחוד בין הכיר בה שאינה שלו ולקחה בין לא הכיר בה דהא איכא פסידא גביה מעיקרא:
9ואיכא מאן דאמר הא דשמואל שינויא דחיקא היא ולא סמכינן עלה ולעולם נוטל הלוקח ההוצאה מבע"ח כפשוטה דהא מתניתא דלא גרע מיורד לשדה חבירו שלא ברשות דקיימא לן שמין לו וידו על התחתונה
10ואנן מסתברא לן דלא דמי לוקח ליורד לשדה חבירו שלא ברשות דיורד לשדה חבירו שלא ברשות ונטעה שלא ברשות אדעתא דשקיל ממרא דארעא הוא דמשבח בה בגופיה ובממוניה אבל לוקח כי מפיק ממוניה או משבח בידיה לאו אדעתא דשקיל ליה מבע"חהוא דעבד הכי אלא אדעתא דאי מפיק לה בע"ח מיניה הדר עליה דמוכר ושקיל מיניה כוליה ממונא בין קרנא בין הוצאה בין שבחא דאתי ממילא והיינו דקא מסייע ליה רבא לשמואל ואמר תדע דבע"ח גובה את השבח שכך כותב לו מוכר ללוקח אנא איקום ואישפי ואידכי ואמרוק זביגי אילין אינון ועמליהון וצבי זבינא דנא וקביל עלוהי ופירוש עמליהון שבחא דמשבח לוקח בידיה דהדר שקיל ליה מיניה דמוכר וכל שכן שבחא דמשבח בממוניה דלא שקיל אלא מיניה דמוכר לפום הדין תנאה דקביל עלוהי ומהאי טעמא לא שקיל ליה מבע"ח היכא דמסיק ביה במוכר שיעור ארעא ושבחא והרי מתנה דלא כתיב בה האי תנאה לא טריף בע"ח שבחא דיליה ושמעת מיניה דמשום הדין תנאה הוא דטריף בע"ח שבחא בין שבחא דאתי ממילא בין שבחא דאתי מחמת הוצאה:
11אמר שמואל בע"ח גובה את השבח (דף יד: טו.) שבח אין פירות לא פירוש הני פירות דלא גבי להו בע"ח פירות דאכל להו לוקח נינהו אי נמי פירות דתלישי אבל פירי דאיתנהו האידנא מיחברי בארעא גבי להו בע"ח והיינו דאמרינן והא מעשים בכל יום וקא מגבי שמואל אפילו בשבח המגיע לכתפים והם הפירות שהגיעו ליבצר ולהינטל על הכתף :
12(דף טו:) בעא מיניה שמואל מרב הלוקח שדה מחבירו ונמצאת שאינה שלו דמקחו בטל אם חזר המוכר ולקחה מבעלים הראשונים מהו מקחו קיים או לא א"ל מה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו כלומר * ברא"ש העתיק כיון [וכ"ה בד"ס] ביום שחזר הגזלן ולקחה מנגזל וקנאה קנין גמור נתקיימה ביד הלוקח שלקחה מגזלן דכי זבנה לוקח שלקחה מגזלן בכל זכות שתבא לידיה זבנה ניהליה.
13מ"ט מר