רי"ף ברכות י.

1אמרינן בפרק טבול יום ומחוסר כפורים (זבחים דף ק:) (ויקרא י׳:י״ט) הן היום הקריבו את חטאתם אני היום אסור ובלילה מותר אבל לדורות בין ביום ובין בלילה אסור דברי ר' יהודה ר"ש אומר אנינות לילה אינה מדברי תורה אלא מד"ס ואמרי' נמי התם (שם) עד מתי מתאוננין עליו כל אותו היום בלא לילו רבי אומר כל זמן שלא נקבר תופס לילו אמרוה רבנן קמיה דרבא ואמר מדאמר רבי יום קבורה תופס לילו עמו מדרבנן מכלל דיום מיתה תופס לילו מדאורייתא וסבר רבי אנינות לילה דאורייתא והתניא הן היום הקריבו את חטאתם אני היום אסור ובלילה מותר ולדורות בין ביום ובין בלילה אסור דברי ר' יהודה רבי אומר אנינות לילה אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים לעולם אימא לך אנינות לילה אינה מד"ת אלא דרבנן היא וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וגרסינן נמי בפסחים (פסחים דף צא:) אונן טובל ואוכל את פסחו לערב קסבר אנינות לילה דרבנן וגבי פסח לא העמידו דבריהם במקום כרת

2וכיון דאשכחינן הני כולהו תנאי דסבירא להו דיום ראשון בלחוד דאורייתא אבל לילו דהוא ליל יום שני למיתה לא תפיס אלא מדרבנן ורבי יהודה לחודיה הוא דסבר יום מיתה תופס לילו מדאורייתא שמעינן דלית הלכתא כוותיה דקי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים הלכך יום ראשון דהוא יום מיתה הוא ניהו דאיתיה מדאורייתא אבל מליל יום שני ואילך דרבנן נינהו והיינו סברא דר"ג דקסבר אנינות לילה דרבנן היא והלכתא כוותיה והני שבעה יומי גופייהו לאו על ויעש לאביו אבל שבעת ימים אסמכינהו רבנן אלא אהאי קרא אסמכינהו רבנן דכתיב (עמוס ח׳:י׳) והפכתי חגיכם לאבל מה חג שבעה אף אבלות שבעה

3ואי קשיא לך ההיא דגרסינן במס' מועד קטן בפרק ואלו מגלחין (מו"ק דף יד:) אבל אינו נוהג אבלותו ברגל דכתי' (דברים טז) ושמחת בחגך אי אבלות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד וש"מ דאיכא חיובא דאורייתא בתר דנפיק ליה יומא קמא דהוא יום מיתה ההיא לא קשיא מידי דה"ק אבל אינו נוהג אבלותו ברגל לדברי הכל ואפילו למ"ד יום ראשון תופס את לילו מדאורייתא דאי אבלות דמעיקרא היא אתי עשה דרבים ודחי עשה דיחיד:

4מתני' וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים א"ל אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה:

5גמ' ת"ר העבדים והשפחות אין עומדין עליהן בשורה ואין אומרים עליהן לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים ומעשה שמתה שפחתו של ראב"ע ונכנסו תלמידיו לנחמו כיון שראה אותם עלה לעלייה עלו אחריו נכנס לאנפילין נכנסו אחריו נכנס לטרקלין נכנסו אחריו אמר להם כמדומה שאתם נכוין בפושרין ועכשיו אפי' בחמין אי אתם נכוין לא כך שניתי לכם העבדים והשפחות אין עומדים עליהם בשורה ואין אומרים עליהם לא ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים אלא כשם שאומרין לו לאדם על שורו ועל חמורו שמתו המקום ימלא חסרונך כך אומרים לו לאדם על עבדו ועל שפחתו שמתו המקום ימלא חסרונך והעבדים והשפחות אין מספירין עליהן ואין קורין אותם לא אבא פלוני ולא אימא פלונית ואין קורין אבות אלא לג' שהם אברהם יצחק ויעקב ואין קורין אמהות אלא לד' שהן שרה רבקה רחל ולאה:

6מתני' חתן אם רצה לקרות את שמע בלילה הראשון קורא רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול והלכתא כתנא קמא:

7הדרן עלך היה קורא

8(דף יז:) מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין