רי"ף ברכות טז:

1צואת אדם ולא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים ולא כנגד צואת תרנגולין ולא כנגד אשפה שריחה רע ואם היה שם מקום שגבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה יושב בצדו וקורא ואם לאו ירחיק מלא עיניו וכן לתפלה וריח רע שיש לו עיקר מרחיק ארבע אמות ממקום שכלה הריח וקורא קרית שמע אמר רבא לית הלכתא כי הא מתני' אלא כי הא דתניא לא יקרא אדם קרית שמע לא כנגד צואת כלבים ולא כנגד צואת חזירים כל זמן שיש בתוכן עורות

2בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו תא חזי הני ציפי דבי רב דהני גאנו והני גרסי ולא אמרן דשרי אלא בדברי תורה אבל בקריאת שמע לא ובדברי תורה נמי לא אמרן אלא בדחבריה אבל בדידיה לא:

3אתמר צואה עוברת אביי אמר מותר לקרוא ק"ש ורבא אמר אסור והלכתא כרבא אמר רבא ופי חזיר כצואה עוברת דמיא אמר רב יהודה ספק צואה בבית מותר באשפה אסור ספק מי רגלים אפילו באשפה נמי מותר סבר לה כר' המנונא דאמר מי רגלים לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד (הראשון) בלבד הא נפל להו לארעא משרא שרו ורבנן הוא דגזרו בהו וכי גזרו רבנן בודאן אבל בספיקן לא גזרו רבנן ובודאן עד כמה אמר רב יהודה אמר שמואל כל זמן שמטפיחין גניבא משמיה דרב אמר כל זמן שרישומן ניכר אמר רבא הלכתא צואה כחרש אסורה מי רגלים כל זמן שמטפיחין אסורין היכי דמי צואה כחרש אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן כל זמן שזורקה ואינה נפרכת ואמרי לה כל זמן שגוללה ואינה נפרכת:

4ואם לאו יתכסה במים ויקרא: (דף כה:) אוקימנא במים עכורין אבל צלולין לא משום דלבו רואה את הערוה והלכה עקבו רואה את הערוה מותר נוגע אסור אמר רבא צואה