רי"ף ברכות לד.

1ודחינן לא רב ששת מתריץ לטעמיה ורב נחמן מתריץ לטעמיה וכו' הא שמעתא שקלו וטרו בה קמאי ז"ל ולא סלקא להו כל עיקר משום דסבירא להו דהא דתניא שנים ושלשה ברכות אינון וקשיא להו היכי תני להו בלשון זכר ולא אשכחו בה פירוקא

2והאי מימרא דעד היכן ברכת הזימון דאפליגו בה רב נחמן ורב ששת איפליגו בה נמי בגמרא דבני מערבא ואותיבו התם למ"ד עד נברך מהא מתני' דשנים ושלשה מברכין ברכת המזון וכד מעיינת ביה סליק לך פירושא דהא שמעתא בלא קושיא ובלא ספק והכי גרסינן התם * בפירקין הל"א שלשה שאכלו כאחת ובקש אחד מהן לצאת דבי רב אמרין מברך ברכה ראשונה והולך לו איזו היא ברכה ראשונה דבי רב אמרין זו ברכת הזימון ר' זירא בשם ר' ירמיה אמר זו הזן ר' חלבו בשם ר' חנין בשם רב זו הזן הותיב רב ששת והא מתניתא פליגא שנים ושלשה (שאכלו) חייבין בברכת המזון הא ארבעה לא ואי תימא זו ברכה ראשונה ניתני ארבע אשכח תנא תני ארבעה ואי תימא זו הטוב והמטיב שנויה היא דאמר רב הונא הטוב והמטיב משניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנוה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה

3ונמצאת אומר ששנים ושלשה דקתני גברי אינון והכין פירושה שנים ושלשה שאכלו ואין אחד מהן יודע לברך ברכת המזון כולה אלא אחד יודע ברכה ראשונה והשני יודע השניה והשלישית ואינו יודע הברכה הראשונה או שאחד יודע לברך ברכה ראשונה ואחד יודע לברך ברכה שניה ואחד יודע לברך ברכה שלישית חייבין בברכת המזון לפי שאפשר לברך כל אחד ואחד מהן ברכה אחת שהוא יודע ונמצאת ברכת המזון עולה משנים מהן או משלשתן וגמרינן מינה דברכת המזון עם ברכת הזימון אינה אלא שלש ברכות בלבד ולפיכך אינה נחלקת אלא לשלשה אנשים בלבד ומשום הכי קתני שנים ושלשה ולא קתני ארבעה דאם איתא דברכת הזימון עד נברך הוה אמר ארבעה ופריק אשכח תנא תני ארבעה ואנא דאמרי כוותיה ואם תאמר הך תנא דתני ארבעה משום הטוב והמטיב הוא דתני הכי דמצי אמר לה גברא רביעאה לית לך למימר הכי דברכת הטוב והמטיב דרבנן היא ולא מני לה תנא בהדי דאורייתא דאמר רב הונא וכו'

4הכין פירושא דהרין גמרא דבני מערבא וחד טעמא הוא עם גמרא דילן וכבר סליק פירושא דהא מתניתא כהוגן וליכא בה קושיא כלל וקיימא לן כרב נחמן דאמר עד נברך וכן עמא דבר דהא יחיד כד מברך מתחיל מברכת הזן אלמא ברכת הזימון דליתא אלא בשלשה עד נברך הוא בלבד אבל ברכת הזן אינה בכלל ברכת הזמון:

5(דף מו:) להיכן הוא חוזר כשהוא אומר נברך שאכלנו משלו רב זביד משמיה דאביי אמר חוזר לראש ואומר נברך שאכלנו פעם אחרת ורבנן אמרי