רי"ף ברכות מד:

1כי לביש אומר ברוך מלביש ערומים כי מכסי סדינא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית כי מנח ידיה על עיניה אומר ברוך פוקח עורים וכי תריץ ויתיב אומר ברוך מתיר אסורים כי נחית לארעא אומר ברוך רוקע הארץ על המים כי קאים אומר ברוך זוקף כפופים וכי משי ידיה אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים וכי משי אפיה אומר ברוך המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתתן חלקי בתורתך וכוף את יצרי להשתעבד לך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים כי אסר המייניה אומר ברוך אוזר ישראל בגבורה כי סאים מסאניה אומר ברוך שעשית לי כל צרכי כי מהלך אומר ברוך המכין מצעדי גבר:

2גרסינן בפרק התכלת (מנחות דף מג:) תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה אמר ר' חייא בר אויא בשבתות וימים טובים דלא נפישי ברכות ממלי להו באספרמקי ומגדי תניא היה רבי יהודה אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום שלא עשני גוי ובור ואשה רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דקא בריך שלא עשני בור אמר ליה כולי האי נמי אלא היכי אברך שלא עשני עבד היינו אשה היינו עבד עבד זיל טפי:

3(דף נד.) מתני' חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה דכתיב (דברים ו׳:ה׳) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך בכל מאדך בכל ממונך דבר אחר בכל מדה ומדה שהוא מודד לך בכל הוי מודה :

4גמ' חייב לברך על הרעה ברוך דיין האמת (דף ס:) ומקבלה עליו בשמחה כענין שהוא מקבל את הטובה כדכתיב (תהלים קא) חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה וכתיב (תהילים נ״ו:ה׳) באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר וכתיב (תהילים קט״ז:ג׳) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכתיב (איוב ב) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך:

5לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב (דף סא:) ולעולם יהיו דבריו של אדם מעטין לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר (קהלת ה׳:א׳) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים:

6תניא אל יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה לו על הגשרים יסלקנה לצדדין והעובר אחורי אשה בנהר לא ינקה מדינה של גיהנם:

7אמר רב נחמן ואמרי לה במתניתא תנא אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא ולא דרי טעונא ולא רכיב חמרא אבל אי איכא חד מהני לית לן בה תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר (משלי י״א:כ״א) יד ליד לא ינקה רע:

8מתני' (דף נד.) לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח מפני שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס להר הבית במקלו במנעלו בסנדלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר:

9גמ' (דף סא:) אמר רב יהודה אמר רב לא אסרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה ואמר רבי יוחנן ומקום שאין גדר ובזמן שהשכינה שורה:

10תנו רבנן הנפנה בכל מקום ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל צפון ודרום אסור רבי יוסי מתיר שהיה רבי יוסי אומר לא