רי"ף חולין יז.

1לקתה בכוליא אחת טרפה במערבא אמרי והוא דמטי לקותא (דף נה:) למקום חריץ ומקום חריץ היכא חיוארא דתותי מתני פירוש הלובן שבתוך הכוליא והיכא דמשתכחין תלת כוליאתא כשרה דאמרינן כל יתר כנטול דמי ותניא נמי הכי (בכורות דף לט.) ואת שתי הכליות ולא בעלת כוליא אחת ולא בעלת שלש ומדפסל רחמנא לגבוה מכלל דלהדיוט שרי:

2יש כשר בריאה ופסול בכוליא. פסול בריאה וכשר בכוליא.

3פסול בזה ובזה. וכשר כזה ובזה.

4כשר בריאה ופסול בכוליא מוגלא. פסול בריאה וכשר בכוליא נקב.

5פסול בזה ובזה לקותא. כשר בזה ובזה מים זכים.

6ולא אמרן אלא דצילי אבל דעכירי טרפה ודצילי נמי לא אמרן אלא דלא אסרוה אבל אסרוה טרפה:

7כוליא שהקטינה עד כמה בדקה עד כפול בגסה עד כעינבה בינונית:

8ניטלה האם שלה: תאנא היא האם היא טרפחת היא שלפוחית (שלה) פירוש הרחם:

9חרותה בידי שמים כשרה תנו רבנן אי זו היא חרותה כל שצמקה ריאה שלה בידי שמים כשרה בידי אדם טרפה.

10פי' בידי שמים כגון ששמעה קול רעמים או זיקים וכיוצא באלו ונכנס בה פחד וחרדה וצמקה הריאה שלה זהו בידי שמים וכשרה אבל אם ראתה אדם ששחט לפניה בהמה אחרת וכיוצא בה ופחדה ויבשה ריאה שלה זהו בידי אדם וטרפה.

11ומנא ידעינן בקייטא מייתינן משיכלא דקוניא חיורא ומליא ליה במיא קרירי.

12בסיתוא מייתינן משיכלא שיחמא ומליא ליה מיא פשורי ומותיב לה ומנח לה בגויה מעת לעת אי הדרא בידי שמים היא וכשרה ואי לא בידי אדם היא וטרפה:

13הגלודה רבי מאיר מכשיר וחכמים פוסלין:

14תנו רבנן אם נשתייר בה כסלע כשרה היכא אמר רב * אמר רב יהודה אמר שמואל כ"ה בגמ' וברא"ש (ג"א) נחמן אמר שמואל על פני כל השדרה ופירש ר' נהוראי משמיה דשמואל כרוחב סלע על פני כל השדרה ר"א בן אנטיגנוס משום * בגמ' איתא משום רבי אלעזר בר' ינאי (ג"א) ר' ינאי אומר על מקום טיבורו רבה בר בר חנה אמר אראשי פרקים בעי רבי ינאי ברבי ישמעאל ניטל מקום כל השדרה וכולו קיים ניטל מקום טיבורו וכולו קיים ניטל ראשי פרקים וכולו קיים מאי תיקו:

15אמר רב כל העור מציל בגלודה חוץ מעור בית הפרסות ורבי יוחנן אמר אפילו עור בית הפרסות מציל:

16( * ד"ת מ"ז בעא מיניה רבי * בגמ' איתא ר' אסי (ג"א) אמי מר' יוחנן עור בית הפרסות מהו שיציל א"ל מציל):

17הא מילתא לא איפסיקא בה הילכתא בהדיא ואיפליגו בה רבואתא בעל הלכות פסק הלכה כרב ואמר דהדר ליה רבי יוחנן לגביה דרב ואנן לא אשכחינן ליה לרבי יוחנן דהדר ליה לגביה דרב אלא רבי יוחנן עומד בשיטתו הוא ואיכא מאן דפסק לחומרא כשמואל וכר' ינאי וסייעיה למלתא מתוספתא דאמר הכי ואע"ג דקי"ל כל היכא דפליגי רב ושמואל ורבי יוחנן הלכה כמותו כיון ששנינו בברייתא הגלודה אי זו היא גלודה כל שהופשט כל העור שלה ולא נשתייר בו כדי להעלות ארוכה וכמה הוא כדי להעלות ארוכה רבן שמעון בן גמליאל אומר עד כאיסר האיטלקי מבית חללה ולא משאר אבריה ודברי רב נחמן אמר שמואל ודברי ר"א בן אנטיגנוס משום ר' ינאי דמתניתא [כוותייהו] עבדינן כוותייהו דאיסורא הוא ולא איפסיקא בה הילכתא בהדיא לקולא.

18ואנן חזינן בהו פירכא חדא דהא מתניתא לאו כוותייהו היא דאילו להא מתניתא היכא דמשתייר בה כאיסר במקום חלל כשרה בין בשדרה בין בטיבור בין בכרס בין בצואר כל מקום שהוא מבית חללה כשר ואע"ג שלא נשתייר בכולה אלא כאיסר במקום אחד מכל המקומות של בית חללה כשרה ואילו לשמואל אין מציל מכל בית חללה אלא השדרה בלבד ולרבי ינאי אין מציל מכל בית חללה אלא על הטיבור בלבד וכולהו בעו כסלע ומתניתא בכאיסר בלבד סגי לה הילכך לא הויא מתניתא כוותייהו

19ועוד אפי' הויא מתניתא כוותייהו לא מצינן לסיועינהו מינה דאם איתא להא מתניתא הוה אמרינן בגמרא תניא דמסייעא להו וכיון דלא סייען להו בגמרא מהא מתניתא שמעינן דליתא להא מתניתא ואילו איתא להא מתניתא לא הוה מפליג עלה רב ור' יוחנן ואי אפילו איפליגו עלה ואיתא הוה מותבינן להו תיובתא [מינה] וכיון דלא אותבינן עלייהו מינה שמעינן דליתא להא מתניתא וכל שכן דהא מתניתא פליגא אכולהו ואפילו אדשמואל ודר' ינאי כדפרשינן ועוד לא עדיפא הא מתניתא ממתניתין דתנן ואלו שעורותיהן כבשרן עור בית הפרסות והא אפקה רבי יוחנן מהלכתא ואוקמא ביחיד הילכך לית לן מהא מתניתא ראיה כלל אלא הדרינן לכללא דקיימא לן יחיד