רי"ף חולין כט.

1(דף פז.) תנו רבנן (ויקרא יז) ושפך וכסה מי ששפך יכסה מנין שאם שחט ולא כסה וראהו אחר שחייב לכסות שנאמר (ויקרא יז) ואומר לבני ישראל מצוה זו על כל בני ישראל תניא אידך ושפך וכסה במה ששפך בו יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו המצות בזויות עליו.

2תניא אידך ושפך וכסה מי ששפך יכסה מעשה באחד ששחט וקדם חברו וכסה וחייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה זהובים שכר ברכה ותו ההוא דסעד אצל רבי אמר לו כוס של ברכה אתה שותה או ארבעים זהובים אתה נוטל אמר ליה כוס ברכה אני שותה יצתה ב"ק ואמרה כוס של ברכה שוה ארבעים זהובים:

3כסהו הרוח חייב לכסות: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא שאנו אלא שחזר ונתגלה אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות והא דתניא השוחט ונבלע הדם בקרקע חייב לכסות * בגמרות שלנו סתמא דגמ' קא משני בשרישומו ניכר ולא בשם ר' זירא (ג"א) אוקמה רבי זירא בשרשומו ניכר אבל אין רשומו ניכר הוה ליה כמי שכסהו הרוח ואינו חייב לכסות:

4מתני' דם שנתערב במים אם יש בו מראה דם חייב לכסות נתערב ביין רואין אותו כאילו הוא מים נתערב בדם בהמה (דף פז:) או בדם חיה רואין אותו כאילו הוא מים ר' יהודה אומר אין דם מבטל דם.

5דם הניתז ושע"ג הסכין חייב לכסות אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאין שם דם אלא הוא אבל יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות:

6גמ' (דף פח.) ת"ר (ויקרא י״ז:י״ג) את דמו וכסהו מלמד שכל דמו חייב לכסות מכאן אמרו דם הניתז ושעל אגפיים חייב לכסות אמר רשב"ג במה דברים אמורים שלא כסה דם הנפש