רי"ף עירובין י:

1של גליות א"ל אי משכחת להו לא תימא להו ולא מידי:

2(דף מ.) ההוא ליפתא דאתא למחוזא חזייה רבא דכמישא אמר רבא הא ודאי מאתמול עקרוה מאי אמרת דמחוץ לתחום אתא הבא לישראל זה מותר לישראל אחר וכ"ש זה דאדעתא דנכרי' אתא שרא להו רבא למזבן מיניה כיון דחזא דמייתי ומפשי אסר להו הנהו בני גננא דגזו להו נכרים אסא ביומא טבא לאורתא שרא להו רבינא לאורוחי לאלתר אתו ושיילוהו ליה לרבא אמר להו בעינן בכדי שיעשו וכן הלכתא:

3מתני' (דף לט.) רבי דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש ולא הודו לו חכמים:

4גמ' (דף מ.) אמר רבא כי הוינן בי רב כהנא איבעיא להו מהו להזכיר של ר"ח בר"ה כיון דחלוקין במוספין אמרינן או דילמא זכרון אחד עולה לכאן ולכאן ומסקנ' מאי הוי עלה (דף מ:) רב חסדא אמר זכרון אחד עולה לכאן ולכאן וכן אמר רבא זכרון א' עולה לכאן ולכאן ואמר רבא כי הוינן בי רב כהנא איבעיא לן מהו לומר זמן בר"ה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן קא אתו אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה כי אתא לבי רב יהודה אמר אנן אקרא חדתא נמי אמרי' זמן א"ל רשות לא קא מיבעיא לן כי קא מיבעיא לן חובה מאי ואסיקנא והלכתא אומר זמן בר"ה וביוה"כ והלכתא אומר זמן אפילו בשוק ולא בעי' ליה כוס:

5סליקו להו בכל מערבין

6מי שהוציאוהו נכרים או רוח רעה אין לו אלא ד' אמות החזירוהו כאילו לא יצא הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה (וחוצה לה) ר' יהושע ור' עקיבא אומרים אין לו אלא ד' אמות ומעשה שבאו מפרנדסין והפליגה ספינתם בים ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה ורבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מד' אמות שרצו להחמיר על עצמן:

7גמ' אמר רב נחמן אמר שמואל יצא לדעת אע"פ שהחזירוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות וכל שכן אם יצא