רי"ף עירובין יב:

1ורדפו אחריהם נכנסו ליטול זיינן נכנסו אחריהם ודחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם אויבים באותה שעה התקינו שיהו חוזרין בכלי זינן למקומן:

2אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות של ישראל אין יוצאין עליהן בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת תניא נמי הכי נכרים שצרו על עיירות של ישראל אין יוצאין עליהן בכלי זיין ואין מחללין עליהן את השבת במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל אם באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת:

3מתני' מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יכנס אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין:

4גמ' יש מי שפירש ואמר הואיל והיה בדעתו לילך לזו העיר אע"פ שעכשיו לא הזכיר כלום אמר רבי יהודה הרי הוא כמי שיצא לילך לעיר שמערבין [לו] בה (דף נב.) שמותר לו לילך עד אותה העיר אם היא בתוך ארבעת אלפים אמה שנמצא כאילו עירב ברגליו לכך נכנס רבי טרפון בלא מתכוין שני תחומי שבת כאילו עירב ברגליו

5ויש מי שאומר שמשנתנו במי ששבת בתוך התחום היא דר"מ סבר כיון שלא היה יודע שהעיר קרובה אליו בתוך תחומו ונתכוין לשבות בתחומו אין לו ממקומו אלא אלפים אמה ואם היתה העיר בסוף אלפים אמה הרי זה לא יכנס ואם היתה במקצת אלפים אמה יכנס בה עד תשלום אלפים אמה בלבד ור' יהודה סבר כיון שאילו היה יודע שהעיר קרובה לא היה קונה שביתה אלא עם בני העיר הרי הוא כמי שקנה שביתה עמהן ומותר ליכנס עמהן לעיר והולך את כולה וחוצה לה אלפים אמה והאי פירושא דמסתבר הוא וכן כתב רב אחא משבחא * בפ' בשלח וקיי"ל הלכה כרבי יהודה דרבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ועוד גרסינן בהדיא בפרק חלון (דף פא:) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו:

6מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי וחכ"א אין לו אלא ד' אמות בלבד ורבי אליעזר אומר והוא באמצען ור' יהודה אומר לכל רוח שירצה ומודה ר' יהודה שאם ברר לו שאינו יכול לחזור בו:

7גמ' אמר ר' יעקב בר אידי אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר' יוחנן בן נורי וא"ר יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בעירוב

8ותרתי למה לי א"ר זירא צריכי דאי אמרינן הלכה כר' יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא בין לחומרא קמ"ל דהלכה כדברי המיקל בעירוב פירוש לקולא דישן קונה שביתה כמו הניעור ופי' לחומרא דחפצי הפקר לרבי יוחנן בן נורי קונין שביתה והיינו לחומרא קמ"ל הלכה כדברי המיקל [למימרא] דחפצי הפקר לא קנו שביתה כרבנן והרי הן כרגלי כל אדם ולימא הלכה כדברי המיקל בעירוב ולא בעי למימר הלכה כרבי יוחנן בן נורי א"ר [זירא] אצטריך סד"א ה"מ יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים אימא לא קמ"ל (דף מו:) רב פפא אמר אצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בעירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא קמ"ל דהלכה כרבי יוחנן בן נורי אפילו בעירובי תחומין רב אשי אמר אצטריך סלקא דעתך אמינא ה"מ