רי"ף עירובין יט.

1גמ' (דף סא:) ולית דחש לה לדרבי עקיבא אלא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה כת"ק:

2תנו רבנן שבת בעיר גדולה אפילו כאנטוכיא ובמערה אפילו כמערת צדקיהו מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:

3סליקו להו כיצד מעברין

4הדר עם העובד כוכבים בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה:

5גמ' (דף סב.) דכולי עלמא בין לרבי מאיר בין לרבי אליעזר בן יעקב דירת עובד כוכבים לא שמה דירה ובגזרה שמא ילמד ישראל ממעשיו של עובד כוכבים קא מפלגי דרבי אליעזר בן יעקב סבר כיון דעובד כוכבים חשוד על שפיכת דמים תרי דשכיחי דדיירי גזרי בהו רבנן חד דלא שכיח דדייר לא גזרי ביה רבנן ור' מאיר סבר זימנין דמיקרי ודייר ואמרי רבנן אין עירוב מועיל במקום עובד כוכבים ואין בטול רשות מועיל במקום עובד כוכבים עד שישכור ועובד כוכבים לא מיגר דחייש לכשפים:

6שוכרין מעובד כוכבים אפילו בפחות משוה פרוטה דשלח ר' * בגמ' איתא ר' יצחק [וכן הגי' בד"ס] צדוק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן הוו יודעין ששוכרין מן העובד כוכבים אפי' בפחות משוה פרוטה (דף סב:) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר מנהג כרבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב.

7גרסינן בתענית בפרק בשלשה פרקים (דף כו:) מאן דאמר הלכה דרשינן לה בפרקיה ומאן דאמר מנהג מדרש לא דרשינן אבל אורויי מורינן ומאן דאמר נהגו אפילו אורויי נמי לא מורינן ואי עביד לא מהדרינן להו ובהא הלכתא כמ"ד הלכה דהא אמר ליה אביי לרב יוסף הא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"א בן יעקב וקי"ל דמשנת ר"א בן יעקב קב ונקי

8מהו לאורויי במקום רביה דהא דבר ברור הוא (שמותר) אמר רב יוסף אפילו ביעתא בכותחא בעאי מיניה מרב חסדא בשני דרב הונא ולא אורי לי אע"פ שדבר ברור הוא שמותר כי הביצים גמורות אינן מין בשר (דף סג.) אמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו שפיר דמי רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמרא בציניתא דדקלא בשבתא רמא ביה קלא ולא אשגח אמר להוי ההוא גברא בשמתא א"ל רבינא לרב אשי כי האי גוונא מי מיתחזי כי אפקירותא א"ל (משלי כ״א:ל׳) אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב ואמר רבא בפניו אסור וחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה

9תניא רבי אלעזר אומר לא מתו בניו של אהרן אלא מפני שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש (ויקרא א׳:ז׳) ונתנו בני אהרן אש על המזבח אע"פ שאש * בגמ' איתא יורדת מן השמים דולקת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהיה מורה הלכה בפני רבו אמר לה לאמא שלום אשתו תמיהני אם יוציא זה * ס"א שנתו שבתו ולא הוציא * ס"א שנתו שבתו אמרה לו וכי נביא אתה אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

10אמר רבי אבא בר * בגמ' הגי' זבדא כהנא כל המשגר כל מתנותיו לכהן אחד גורם רעה לעולם שנא' (שמואל ב כא) (וגם) עירא היאירי היה כהן לדוד וכי לדוד היה כהן ולכולי עלמא לא אלא שהיה משגר לו כל מתנותיו וכתיב (שמואל ב כ״א:א׳) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים

11(דף סג:) אמר רב ברונא * בגמ' הגי' הישן ודין זה לא הובא לא ברמב"ם ולא בטוש"ע וצ"ע למה כל הלן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר (מיכה ב׳:ט׳) (ואת) נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה אמר רב יוסף ואפילו אשתו נדה

12ההוא מבואה דהוה דייר ביה