רי"ף עירובין כג:

1עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה פנימית מותרת חיצונה אסורה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה רבי עקיבא אוסר את החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרתה שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה שכח א' מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות נתנו את עירובן כמקום אחד ושכח אחד ולא עירב בין מן החיצונה בין מן הפנימית שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב:

2גמ' אמר רבי אבין אמר רבי ינאי שלש מחלוקות בדבר רבי עקיבא סבר אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה ורבנן [בתראי] סברי אפילו רגל האסורה במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ותנא דמתניתין דקתני עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות קסבר רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ורגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה:

3נתנו את עירובן במקום אחד: מאי מקום אחר אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ואמאי קרי ליה מקום אחר מקום המיוחד לשתיהן:

4(דף עה:) ואם היו של יחידים וכו': אמר רב ביבי משמיה דרב אדא בר אהבה שלשה אסורין:

5פירוש אין נקראין יחידים אלא בזמן שהן שתי חצרות ובכל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שנים אבל אם היו כולן שלשה חצרות וככל חצר וחצר דר אחד שנמצאו כולן שלשה אסורין מאי טעמא הואיל ואני קורא רבים בחיצונה דכל שלשה רבים הם וכיון ששלשה דורסין בחיצונה הרי הן רבים ואסורין ושמואל אמר מותרין לעולם עד שיהו שנים בפנימית ולא עירבו לפיכך אסורין בחיצונה:

6א"ר אלעזר נכרי הרי הוא כרבים ואוסר ומאי שנא ישראל דיחיד לא אסר