רי"ף עירובין לא.

1גמ' אסיקנא דבצידי רה"ר קא מיפלגי רבי אליעזר סבר צידי רה"ר כרה"ר דמו ורבנן סברי צידי רה"ר לאו כרשות הרבים דמו:

2מתני' חצר שנפרצה משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא ר' יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת:

3גמ' במאי עסקינן אילימא בעשר מאי שנא מרוח אחת דשרי דאמרינן פיתחא הוא מב' רוחותיו נמי לימא פיתחא הוא ואלא ביתר מעשר אי הכי אפי' מרוח אחת נמי אמר רב לעולם בעשר (דף צד:) וכגון שנפרץ בקרן זוית דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

4וכן בית שנפרץ: מאי שנא מרוח אחת דאמרינן פי תקרה יורד וסותם משתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם * ברא"ש ליתא (אמרי בי רב משמיה דרב בית שנפרץ בקרן זוית דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי:

5וכן בית שנפרץ מב' רוחותיו) אוקמה רב כגון שנפרץ בקרן זוית וקירויו באלכסון דליכא למימר פי תקרה יורד וסותם:

6איתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ואע"ג דליכא אלא שלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם והלכתא כוותיה:

7(דף צה.) רבי יוסי אומר אם מותרין וכו':

8איבעיא להו רבי יוסי לאיסור או להיתר אמר רב לאיסור וכן אמר רבי יוחנן לאיסור תניא נמי הכי רבי יוסי אומר הואיל ואסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת איתמר רבי חייא בר אשי אמר רב הלכה כרבי יוסי וכן הלכתא:

9מתני' הבונה עלייה על גבי שני בתים וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן דברי רבי יהודה וחכמים אוסרין ועוד אמר רבי יהודה מערבין במבוי מפולש וחכמים אוסרין:

10סליקו להו כל גגות

11המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים בד"א בישנות