הלכות קטנות לרי"ף (מנחות) י.

1ביה זוזי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי מאי טעמא הזמנה לאו מילתא היא וכן הלכתא:

2בעא מיניה רב יוסף בר נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפילין תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי דכיון דבזיון הוא אסיר אלא כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר ואפילו אשתו עמו וכן הלכתא מאי טעמא נטורינהו טפי עדיף (ברכות כד.) והיכן מניחן אמר רבי ירמיה בין כר לכסת שלא כנגד מראשותיו:

3אמר רב המנונא בריה דרב יוסף יומא חד הוה קאימנא קמיה דרבא וא"ל זיל אייתי לי תפילין ואתאי ואשכחינהו בין כר לכסת שלא כנגד ראשו הוה ידענא דההוא יומא יום טבילה הוה ולאגמרן הלכה למעשה הוא דבעא:

4א"ר חנינא אני ראיתי את רבי שתלה תפיליו מיתיבי התולה תפיליו יתלו חייו דורשי חמורות אמרו (דברים כ״ח:ס״ו) והיו חייך תלואים לך מנגד זה התולה תפיליו ומסקנא דר' כי תלה בכיסיה תלה להו אבל תפילין גופייהו אסור לתלות בין ברצועה בין בקציצה (ברכות דף יד:) אמר עולא כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו ור' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כאלו הקריב תודה בלא מנחה זבח בלא נסכים (מנחות מד.) אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובד בשמונה עשה וכל שאין לו ציצית בבגדו עובר בחמשה עשה וכל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה כה תברכו אמור להם ושמו את שמי כל שאין לו מזוזה בפתחו עובר בשני עשה אמר רשב"ל כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר (ישעיה לח) ה' עליהם יחיו:

5סליקא להו הלכות תפילין