רי"ף כתובות כא:

1הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה:

2גמ' רצה לכתוב לא קתני אלא להוסיף מסייע ליה לרבי איבו דאמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה נפקא מינה למוכרת ולמוחלת ולמורדת ולפוגמת ולתובעת ולעוברת על דת (דף נה.) לשבח ולשבועה ולשביעית ולכותב כל נכסיו לבניו ולגבות מן הקרקע ומן הזיבורית וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם ולכתובת בנין דכרין:

3למוכרת כיצד מכרה כתובתה לבעלה או לאחר אינה יכולה לומר עיקר כתובה מכרתי ותוספת לא מכרתי אלא אף התוספת מכרה.

4למוחלת שאם מחלה כתובתה מחלה אף התוספת.

5מורדת ועוברת על דת אבדו כתובתן והתוספת.

6והפוגמת כתובתה נשבעת בין על הכתובה בין על התוספת.

7לשבח שאם הוסיף לה קרקע או בהמה או עבדים והשביחו כשם ששבח כתובה לבעל כך * כ"ה בד"י [שבח] תוספת לבעל פירוש אחר אין האשה גובה מן השבח לא כתובה ולא תוספת דגרסינן פ' יש בכור לנחלה (דף נב.) הבכור אינו נוטל פי שנים בשבח ולא בראוי כבמוחזק ולא האשה בכתובתה ואקשינן והא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח ופרקינן מקולי כתובה שאנו כאן.

8תובעת לא שנא תובעת כתובתה בב"ד ולא שנא תובעת תוספת אין לה מזונות.

9לשבועה כשם שאינה נפרעת כתובתה אלא בשבועה