רי"ף כתובות לב.

1ופרנס לאו שליחותיה קא עביד באומר כל הזן אינו מפסיד אמר רב לא שנו אלא במפרש אבל בסתם יוציא לאלתר ויתן כתובה ושמואל אמר אפי' בסתם נמי לא יוציא שמא ימצא פתח לנדרו תנן המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות יוציא ויתן כתובה בשלמא לרב כאן בסתם כאן במפרש אלא לשמואל קשיא הכא במאי עסקינן שנדרה היא וקיים לה איהו וקסבר האי תנא הוא נתן אצבע בין שיניה והלכתא כשמואל:

2מתני' (דף עא:) המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהן עמה בעיר חדש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובזמן שהן בעיר אחרת רגל אחד יקיים * בד"ס הגי' שלשה וכ"ה בגמ' וברא"ש שנים יוציא ויתן כתובה המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל ולבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל דלת בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי אמר לה על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי ליך או שתהא ממלאה ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה:

3גמ' בשלמא לבית המשתה איכא נעל בפניה (דף עב.) אלא לבית האבל מאי נעל איכא תנא למחר היא מתה ואין כל בריה סופדה ואיכא דאמרי אין כל בריה סופנה תניא היה ר"מ אומר מאי דכתיב (קהלת ט) טוב ללכת אל בית אבל וגו' מאי והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבור יקברוניה דילווי ילווניה דיטעון יטענוניה:

4ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי: מאי דבר אחר אמר רב יהודה אמר שמואל מחמת בני אדם פרוצין המצויין שם אמר רב אשי לא אמרן אלא