רי"ף כתובות נח.

1גמ' איבעיא להו שליח כמאן (דף ק.) אמר רבא אמר רב נחמן שליח כדיינין רב שמואל בר ביסנא אמר רב נחמן שליח כאלמנה והילכתא שליח כאלמנה דאם טעה בכל שהוא מכרו בטל אמר רב הונא בר חיננא א"ר נחמן הלכה כדברי חכמים ולית ליה לרב נחמן מה כח בית דין יפה והאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן ב"ד מעמידין להם אפטרופוס ובוררין להן חלק יפה ואם הגדילו יכולין למחות ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות דא"כ מה כח ב"ד יפה לא קשיא הא דטעו הא דלא טעו אי לא טעו מאי יכולין למחות ברוחות איכא ברוחות והלכתא כר"נ.

2א"ר יוסף ארמלתא דזבינא אחריותא איתמי ובי דינא דזבין אחריותא איתמי (דף ק:) אמר אמימר משמא דרב יוסף ב"ד שמכרו שלא בהכרזה נעשו כמי שטעה בדבר משנה וחוזרין נעשו ודאי טעו דתנן שום היתומים שלשים יום ושום הקדש ששים יום ומכריזין בבקר ובערב אי מההיא הוה אמינא הני מילי שליח אבל בית דין לא קמ"ל דאפילו ב"ד איתיביה רב אשי לאמימר שום הדיינין שפיחתו שתות או שהותירו שתות מכרן בטל הא שוה בשוה מכרן קיים מאי לאו דלא אכרוז לא בדאכרוז והא מדסופא בדאכרוז הוי רישא בדלא אכרוז דקתני סיפא אבל אם עשו איגרת בקורת אפי' מכרו שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים מכרן קיים * גי' הגמ' אלא לעולם בדלא אכרוז ול"ק לא רישא וסיפא בדאכרוז ולא קשיא כאן בדברים שמכריזין עליהן כאן בדברים שאין מכריזין עליהן רישא דקתני פיחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל ואע"ג דאכרוז בדברים שאין מכריזין עליהם אי נמי בשעה שאין מכריזין אי נמי במקום שאין מכריזין שכיון דלא בעו הכרזה בין אכרוז בין לא אכרוז חד דינא הוא ואם פיחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל שוה בשוה מכרן קיים וסיפא דקתני אם עשו איגרת בקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים בדברים שמכריזין ובשעה שמכריזין ובמקום שמכריזין דכיון דאכרוז עליהו כדחזי בין פחתו בין הותירו מכרן קיים

3ואלו הן דברים שאין מכריזין עליהן העבדים והשטרות והמטלטלין מ"ט עולא אמר עבדים שמא ישמעו ויברחו שטרות ומטלטלין שמא יגנבו שעה שאין מכריזין כדאמרי נהרדעי לאכרגא ולמזונ' ולקבורה מזבנינן שלא באכרזתא מקום שאין מכריזין כגון נהרדעא דא"ר נחמן מעולם לא עשו אגרת בקורת בנהרדעא סבור מינה משום דבקיאי בשומא אמר להו רב יוסף בר מניומי לדידי מיפרשא לי מניה דרב נחמן משום דקרו להו בני אכלי נכסי דאכרזתא.

4אמר רב יהודה אמר שמואל מטלטלין של יתומין שמין אותן ומוכרין אותן לאלתר ורב חסדא אמר אבימי מוליכין אותו לשוקים ולא פליגי הא דמקרב שוקא הא דמרחק שוקא רב כהנא הוה בידיה שכרא דרב משרשיא בר חקלא יתמא שהייה עד ריגלא אמר אע"ג דהוה ביה איצצא מייתי זוזא חריפי רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטא יתמא בר אחתיה הוה נמי לדידיה חמרא הוה מסיק לה לסיכרא אתא לקמיה דרב אשי אמ' ליה מהו למשקליה בהדיא נישקליה דילמא מיתניס נשבקיה דילמא מתקיף אמר ליה זיל לא עדיף מדידך:

5תנן התם בערכין (דף כא:) שום היתומים שלשים