רי"ף קידושין יח.

1מיחייבי לאשתבועי שבועת היסת (כי אמרי נמי פרענוהו למלוה מיחייבי שבועת היסת דפרעינהו למלוה) ולא מיקבלא עדותן דנוגעין בעדותן הן [הלכך כדאמרי פרענוה למלוה הוו כמאן דאמר ליה מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי כלום דמשתבע היסת ומפטר הלכך משתבעי הני שלוחי דיהבוה ליה למלוה ומפטרי] ומלוה דאמר לא נפרעתי כיון דלוה לא יכיל למימר ליה ודאי פרעתיך דהא לא ידע אי פרעי ליה הנך שלוחים או לא הוה ליה כדין חנוני על פנקסו דכי היכי דאי אמר ליה בעל הבית לחנוני תן לפועלי בסלע מעות הוא אומר נתתי והן אומרים לא נטלנו משתבעי הנך פועלים דלא שקלי מידי מאגרייהו מיניה דחנוני ושקלי מיניה דבעל הבית דלא ידע אי פרע להו חנוני או לא הכינמי משתבע מלוה בגזירה כעין שבועה דאוריית' דלא פרעי ליה מידי הנך שלוחים ופרע ליה לוה למלוה:

2האיש מקדש את בתו תנן התם בפרק האומר התקבל גט (דף סד:)

3נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה א"ר יהודה אין שתי ידים זוכות כאחת אלא אביה מקבל את גיטה בלבד ( * ד"ת מ"ז וכל שאינה יכולה לשמור גיטה אינה יכולה להתגרש) (דף מג:) אמר ריש לקיש כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקידושין ור' יוחנן אמר מחלוקת לגירושין אבל לקידושין דברי הכל אביה ולא היא וקיי"ל כר' יוחנן (דף מד:) בעא מיניה רבא מרב נחמן נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה כיד אביה דמיא