רי"ף קידושין כב:

1(דף נב.) והלכתא כותיה דאביי ביע"ל קג"ם והא חדא מינייהו הלכך כולהו בנתיה בעיין גיטי:

2מעשה בחמש נשים: אמר רב שמע מינה ממתני' ארבע ונקיט רב בידיה תלת ש"מ המקדש בפירות שביעית מקודשת ושמע מינה קדשה בגזל אינה מקודשת אפי' בגזל שלה ממאי מדקתני ושלהן היתה ושל שביעית היתה טעמא דשביעית דהפקר נינהו הא שאר שני שבוע לא ושמע מינה אשה נעשית שליח [לחברתה] ואפי' במקום שנעשית לה צרה

3וכן אמר רבי יוחנן המקדש בגזל אינה מקודשת דאמר ר' יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהן אין יכולין להקדיש זה לפי שאינה שלו וזה לפי שאינה ברשותו ואותבינן עלה מהא דתניא קדשה בגזל ובחמס ובגנבה או שחטף סלע מידה וקדשה בו מקודשת ופריק התם בגזל דידה ואקשינן והא מדקתני סיפא או שחטף סלע מידה מכלל דרישא בגזל דעלמא ופריק פירושי קא מפרש קדשה בגזל ובחמס ובגנבה כיצד כגון שחטף סלע מידה וקדשה בו ואקשינן (דף נב:) והא מתניתין דגזל דידה ואמר רב אינה מקודשת ופרקינן לא קשיא הא דשדיך הא דלא שדיך ושמעינן מהא דגזל דעלמא היכא דלא נתיאשו הבעלים אינה מקודשת כלל בין שדיך בין לא שדיך וגזל דידה בדשדיך הוו קדושין ובדלא שדיך לא הוו קדושין כדכתבינן לעיל :

4ההיא אתתא דהוי משיא כרעא במשיכלא דמיא אתא ההוא גברא חטף זוזא מחבריה שדא לה ואמר לה מיקדשת לי אתו לקמיה דרבא אמר להו לית דחש ליה להא דרבי שמעון דאמר סתם גזלה יאוש בעלים היא:

5ההוא (אריסא) גברא דקדיש במוזא דשמכי אתא לקמיה דרבא אמר ליה מאן פלג לך והני מילי במוזא אבל כישא מצי אמר ליה אנא שקלי כישא ואת נמי שקול כישא פי' מוזא דשמכי ראשי הבצלים ולפי שיש בהן גדולים וקטנים משום הכי אמר ליה רבא מאן פלג לך:

6ההוא גברא דקדיש בפרומא דשיכרא אתא מריה דשיכרא אשכחיה אמר ליה אמאי לא תיתיב לה מהאי חרפא אתו לקמיה דרבא אמר ליה לא אמרו כלך