רי"ף קידושין ב:

1מאי קאמר לה אמר (ליה) אביי מענין לענין באותו ענין) (דף ו:) אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית הנאת מלוה היכי דמיא כגון דמטא זימניה למגבא מינה וארוח לה זימנא ואמר לה בההיא הנאה דארווחנא ליך עד זמן פלוני מיקדשת לי ואי קשיא לך היכי אלימא הנאת מלוה ממלוה גופה לא קשיא הנאת מלוה איתא ולהכי מתקדשת בה ומלוה גופה ליתא דתתקדיש בה דקיימא לן מלוה להוצאה ניתנה:

2אמר רבא אמר רב נחמן (דף ו:) המקדש במלוה שיש עליה משכון מקודשת (דף יט.) ואמר רבא המקדש במלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה ומקודשת (דף מו.) ואמר רבא הילך מנה על מנת שתחזירהו לי במכר לא קנה ובאשה אינה מקודשת בפדיון הבן אין בנו פדוי בתרומה יצא ידי נתינה ואסור לעשות כן מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות והאמר רבא מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה אלא אמר רב אשי בכולהו קנה לבר מאשה לפי שאין אשה נקנית בחליפין אמר ליה רב הונא מר בריה דרב נחוניא לרב אשי הכי אמרינן משמיה דרבא כותיך:

3אמר רבא