רי"ף קידושין ח.

1תנא אף בחליפין ותנא דידן מילתא דליתא במטלטלין קתני מילתא דאיתא במטלטלין לא קתני אמר שמואל עבד כנעני נקנה במשיכה כיצר תקפו והביאו אצלו קנאו קראו ובא אצלו לא קנאו ואי קשיא לך הא דתניא לענין בהמה כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל ורצתה לפניו כיון שעקרה יד ורגל קנאה שאני בהמה דאדעתא דמרה אזלא אבל עבד אדעתא דנפשיה אזיל אמר רב אשי עבד קטן כבהמה דמי:

2תנו רבנן כיצד בחזקה התיר לו מנעלו הנעיל לו מנעלו הוליך כליו אחריו לבית המרחץ הפשיטו הרחיצו סכו גרדו הלבישו הנעילו הגביהו לרבו קנאו הגביהו רבו לו לא קנאו אמר רבי שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום רב יהודה הנדואה גר שאין לו יורשים הוה חלש עאל מר זוטרא לשיולי ביה חזייה דקא תקיף ליה עלמא טובא אמר ליה לעבדיה שלוף לי מסאני ואמטינהו לגו ביתאי איכא דאמרי גדול היה זה פירש למיתה וזה פירש לעבדות (דף כג.) ואיכא דאמרי קטן היה וכדאבא שאול דתניא גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו והיו בהן עבדים בין גדולים בין קטנים קנו עצמן בני חורין אבא שאול אומר גדולים קנו עצמן בני חורין קטנים כל המחזיק בהן זכה בהן:

3וקונה את עצמו בכסף ע"י אחרים ובשטר ע"י עצמו ( * ד"ת מ"ז אלו) דברי ר"מ וחכמים אומרים וכו:

4מתני רשב"א היא אבל חכמים אומרים עבד כנעני נקנה בכסף ובשטר בין ע"י אחרים בין ע"י עצמו (דף כג:) ובלבד שיהא הכסף משל אחרים דקי"ל אין קנין לעבד בלא רבו