רי"ף מגילה יג.

1ראשי חדשים ומועד קורין ד':

2א"ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אא"כ נענה כיהושע שנאמר ויאמר ה' אל יהושע קום לך אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דבי נפלי אאפייהו דמצלי אצלויי:

3זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יו"ט קורין ארבעה ביום טוב חמשה וכו' זה הכלל סימנא בעלמא הוא דלא תימא יום טוב ומועד כי הדדי נינהו אלא (דף כב ע"ב) נקוט האי כללא בידך כל דטפי מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירה בראשי חדשים ובמועד דאיכא קרבן מוסף ארבעה ביו"ט דאסור בעשיית מלאכה חמשה ביוה"כ דענוש כרת ששה בשבת דאיסור סקילה שבעה

4(דף כג ע"א)) ת"ר הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד הצבור איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין רב הונא ורב ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה והלכתא עולה דאמרינן בפרק בני העיר ((דף ל ע"א) ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחשת וחד קודא מכי תשא עד ועשית כיור נחשת והיינו מפטיר אלמא מפטיר עולה למנין ז' וכן הלכה.

5אלא אשכחן מרב נטרונאי גאון דאמר משמיה דרבנן סבוראי דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדיש והדר אפטירו אינו עולה והיכא דלא אפסיקו בקדישא לקמיה הפטרה עולה למניין ז' וטעמא רבה ומסתבר הוא:

6תניא מפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין כנגד ז' שקראו בתורה (דף כג ע"א) ואי סליק עניינא בבציר מעשרים ואחד כגון עולותיכם ספו על זבחיכם לא בעינן עשרים ואחד ואי איכא תורגמן נמי לא בעינן עשרים ואחד אלא אפי' לא קרא אלא י' פסוקין שפיר דמי דתני ר' חלפתא בן שאול לא שנו אלא במקום שאין תורגמן אבל במקום שיש תורגמן פוסק דאמר רב נחמן בר אבא זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב נחמן וכי הוה קרינן י' פסוקים במקום שיש תורגמן אמר לן אפסיקו:

7ירושלמי משה תקן להם לישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובדאשי חדשים ובחולו של מועד שנא' וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין שלשה בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה:

8מתני' אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה