רי"ף מגילה א:

1למחר:

2גמ' מגילה נקראת היכא רמיזא אמר רב שמן בר אבא לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם זמנים הרבה תקנו להם חכמים ואימא ארביסר וחמיסר א"כ לימא קרא זמנם מאי זמניהם ש"מ הרבה ואימא תריסר ותליסר תליסר זמן קהלה לכל היא ולא צריך קרא לרבויי ואימא שיתסר ושיבסר אמר קרא ולא יעבור:

3אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה דדריש זמן זמנם זמניהם אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי שיחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה ויש שגורסין הואיל ומסתכנין בה כלומר באותו העת שהיו ישראל מעמידין דתיהם ואין באין לידי סכנה היו קורין אותה באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתיהם אין קורין אותה אלא בזמנה שהן ארבעה עשר וחמשה עשר וכן הלכתא:

4(דף ב ע"ב) כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר מנ"ל אמר רב דאמר קרא על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר ומדפרזים בארבעה עשר מוקפין חומה בחמשה עשר ושושן אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר דכתיב