רי"ף נדרים יב:

1במזונותן. (דף לח ע"ב) אמר רב הונא המודר הנאה מחברו מותר להשיאו בתו הוי בה ר' זירא במאי עסקינן אי בשנכסי אבי הכלה אסורין על החתן הרי מוסר לו שפחה לשמשו אלא בשנכסי חתן אסורין על אבי הכלה גדולה מזו אמרו וזן אשתו ובניו אע"פ שחייב במזונותן ואת אמרת להשיאו בתו לעולם בשנכסי אבי הכלה אסורין על החתן ובבתו בוגרת ומדעתה תניא נמי הכי המודר הנאה מחבירו אסור לו להשיאו בתו אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה א"ר יעקב בר אידי המדיר את בנו לת"ת מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר רבי יצחק אומר אף לצלות לו דג קטן אמר רבי ירמיה א"ר יוחנן המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום מאי הוא הכא תרגמו כוס של בית האבל במערבא אמרי כוס של בית המרחץ:

2לא יזון את בהמתו. תניא יהושע איש עוזא אומר זן את עבדו ושפחתו הכנענים ואינו זן בהמתו בין טהורה בין טמאה מאי טעמא עבדו ושפחתו למנחרותא עבידי בהמה לפיטומא בעלמא עבידי:

3מתני' המודר הנאה מחברו ונכנס לבקרו עומד אבל לא יושב ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון (דף מא ע"ב) ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמו במטה ר' יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו ומיסב ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר:

4(דף לט ע"א) גמ' ונכנס לבקרו במאי עסקינן אי בשנכסי מבקר אסורין על החולה אפילו יושב נמי אי בשנכסי חולה אסורים על המבקר אפי' עומד נמי לא אמר שמואל לעולם בשנכסי מבקר אסורין על החולה ובמקום שנוטלין שכר על הישיבה ואין נוטלין שכר על העמידה ומאי פסקא הא קמ"ל דאף במקום שנוטלין שכר על הישיבה בעי למשקל על העמידה לא בעי למשקל ואי בעית אימא כדרבי שמעון בן אליקים גזירה שמא ישהה בעמידה ה"נ גזרה שמא ישהה בישיבה עולא אמר לעולם בשנכסי חולה אסורין על המבקר ומחיותיה לא אדריה אי הכי יושב נמי אפשר בעמידה תניא חלה הוא נכנס לבקרו חלה בנו שואלו בשוק והיינו כדאמר עולא ומיירי שנכסי חולה אסורין על המבקר חלה הוא נכנס לבקרו דמחיותיה לא אדריה חלה בנו אינו נכנס כלל: