רי"ף נדרים טו.

1אמר רבה אמר זעירא (דף מו ע"ב) מחלוקת שיש בה כדי חלוקה אבל אין בה כדי חלוקה ד"ה אסור אמר רב הונא הלכה כראב"י וכן אמר ר' אלעזר הלכה כראב"י (א):

2(דף מו ע"א)) מתני' המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ בעיר ובית הבד בעיר מושכרין אם יש לו תפיסת יד בהן אסור אין לו בהם תפיסת יד מותר האומר לחבירו קונם לביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח מת או מכרו לאחר מותר בית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח מת או מכרו לאחר אסור ((דף מז ע"ב) הריני עליך חרם המודר אסור הרי את עלי חרם המדיר אסור הריני עליך ואת עלי שניהם אסורין.

3ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל ושניהם (דף מח ע"א) אסורין בדבר של אותה העיר ואיזה דבר של עולי בבל הר הבית והעזרה והלשכות והבאר שבאמצע הדרך ואיזה דבר של אותה העיר הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה והספרים

4והכותב חלקו לנשיא ר' יהודה אומר אחד כותב חלקו לנשיא ואחד כותב להדיוט מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא א"צ לזכות והכותב להדיוט צריך לזכות וחכ"א אחד זה ואחד זה צריך לזכות לא דברו בנשיא אלא בהווה ר' יהודה אומר אין אנשי גליל צריכין לכתוב שכבר כתבו אבותיהן על ידיהן

5המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותן לאחר לשום מתנה והלה מותר בה מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה והיה משיא לבנו אשה ואמר להברו הרי החצר והסעודה נתונין לך במתנה ואינם לפניך (ב) שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה אמר אם שלי הם הרי הן מוקדשין לשמים אמר ליה לא נתתי לך את שלי שתקדישם לשמים אמר ליה לא נתת לי את שלך אלא כדי שתהא אתה ואביך אוכלין ושותין ומתרצין זה לזה ויהא העון תלוי בראשי וכשבא מעשה לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה אם (ג) הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה:

6(דף מו ע"ב) גמ' וכמה תפיסת יד אמר רב נחמן למחצה ולשליש ולרביע אבל בביעין מותר אביי אמר אפי' בביעין נמי אסור וה"ד דשרי כגון דמקבל בטסקא: