רי"ף נדרים טז.

1(דף מח ע"ב) ההוא גברא דהוי לי' ברא דהוה שמיט כיפי דכתנא אדרינהו לנכסיה עליה אמרו ליה ואי הוי בר ברך צורבא מרבנן מאי אמר להו לקנויה הדין ואי הוי בר ברי צורבא מרבנן לקנויה נהליה אמרי פומבדיתאי קני ע"מ להקנות הוא וכל קני ע"מ להקנות לא קנה ורב נחמן אמר קני ע"מ להקנות קנה דהאי סודרא קני ע"מ להקנות הוא וקני א"ר אשי ומאן לימא לן דסודרא אי תפיס ליה לא מתפס ועוד סודרא קני השתא ע"מ להקנות מהשתא וקנה.

2הלין נכסי דהדין אימת קא קני לכי הוי בר בריה צורבא מרבנן לכי הוה הדר סודר למריה אמר ליה רבא לרב נחמן והא מתנה דבית חורון קני על מנת להקנות הוא ולא קני זמנין אמר ליה סעודתו מוכחת עליו וזמנין א"ל ר"א הוא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה:

3הדרן עלך השותפין

4(דף מט ע"א) מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאני טועם אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה ומותר בביצה טרמיטא