עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryרי"ף נדרים

רי"ף נדרים א:

רי"ף נדרים · Rif Nedarim 1b

Open in the reader →

1כר' יהודה דאמר ידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דתנן גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם ר' יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין:

2אתמר ידים שאין מוכיחות אביי אמר הויין ידים ורבא אמר לא הויין ידים:

3(דף ז ע"א) איבעיא להו יש יד לצדקה או אין יד לצדקה היכי דמי אילימא דאמר זוזא הדין לצדקה והדין נמי.

4צדקה עצמה היא. אלא כגון דאמר ודין ולא אמר נמי מאי והדין נמי לצדקה קאמר או דילמא והדין לנפקותא בעלמא קאמר ודיבורא הוא דלא אסקיה ואסיק תלמודא בתיקו והלכך אזלינן לחומרא:

5(דף ה ע"א) אמר רבי יוסי בר' חנינא מודר אני לך שניהם אסורין מודר אני ממך הוא אסור וחבירו מותר.

6ומיירי דאמר מודר אני לך מאכילה או מהנאה אבל בסתם הוי ידים שאינן מוכיחות:

7(דף ז ע"א) ר' עקיבא היה חוכך בזה להחמיר אמר אביי מודה ר"ע לענין מלקות שאינו לוקה דא"כ נתני ר"ע מחמיר:

8אמר (א) רבינא נדינא ממך דכ"ע לא פליגי דאסור משמתינא ממך דכ"ע לא פליגי דשרי.

9במאי פליגי (דף ז ע"ב) במנודה אני לך דר"ע סבר לישנא דנדויא הוא ורבנן סברי לישנא דשמותא הוא.

10ופלינא דר' חסדא דההוא גברא דאמר משמתנא בנכסי דבריה דר' ירמיה בר אבא אתא לקמיה דר"ח אמר לית דחש להא דר"ע דקסבר במשמתנא פליגי.

11אמר רבי אילא אמר רב נדוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו.

12נדוהו שלא בפניו מתירין לו בין בפניו בין שלא בפניו.

13א"ר אבין אמר רב השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו ואם לא נידהו הוא עצמו יהא בנידוי שכל מקום שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה ועניות כמיתה שנא' כי מתו כל האנשים המבקשים וגו' ותניא רשב"נג אומר כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני:

14אמר רבי אבין הוי קאימנא קמיה דרב הונא.

15שמעה לההיא אתתא דאפקה הזכרת השם לבטלה ושמתה ושרא לה לאלתר ושרא לה באנפה.

16ש"מ תלת ש"מ השומע הזכרת השם מפי חבירו צריך לנדותו וש"מ נידהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו וש"מ אין בין נדוי להפרה כלום.

17א"ר גידל ת"ח היה מנדה לעצמו ומיפר לעצמו.

18פשיטא מ"ד אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין קמ"ל.

19היכי דמי כי הא דמר זוטרא חסידא כי הוי מיחייב בר בי רב שמתא הוה משמת נפשיה והדר משמת בר בי רב וכי עייל לביתיה שרי לנפשיה והדר שרי ליה.

20אמר רב גידל א"ר (דף ח ע"א) מנין שנשבעין לקיים את המצות שנאמר נשבעתי ואקיימה וגו'.

21והא מושבע מהר סיני הוא אלא הא קמ"ל דשרי ליה לאינש לזרוזי נפשיה.