רי"ף נדרים כא.

1האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה בא ונוטל לבניך כור של חטים ושתי חביות של יין ה"ז יכול להתיר נדרו שלא ע"פ חכם א"ל כלום נדרת אלא לכבודי זהו כבודי האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אין אתה נותן לבני כור של חטין וב' חביות של יין ר"מ אומר עד שיתן וחכ"א אף זה יכול להפר שלא ע"פ חכם ויאמר הריני כאילו התקבלתי היו מסרבין בו לשאת את בת אחותו ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם הרי אלו מותרות ליהנות לו שלא נתכוון זה אלא לשם אישות היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו ואמר קונם לביתך שאני נכנס טיפת צונן שאני טועם לך מותר ליכנס לביתו ולשתות אצלו צונן שלא נתכוון לזה אלא לשם אכילה ושתיה:

2הדרן עלך קונם יין

3(דף סד ע"א) רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו וחכמים אוסרין א"ר צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום א"כ אין נדרים ומודים חכמים לר"א בדבר שבינו לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו:

4גמ' מאי אין נדרים אמר אביי א"כ אין נדרים ניתרין יפה רבא אמר אין נדרים נשאלין לחכם גרסינן לעיל ר"פ ארבעה נדרים (דף סד ע"ב) לא פתחינן בהא דאמר רבה בב"ח אר"י מאי פתח ליה ר"נ לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא.

5ולא פתחינן נמי בהדא אחרנייתא דתניא ר' נתן אומר כל הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן ברישא פתחינן בסיפא אביי אמר פתחינן רבא אמר לא פתחינן והלכתא לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא ולא פתחינן נמי בהא דשמואל דאמר כל הנודר נקרא רשע ואע"פ שמקיימו:

6(דף סד ע"א) מתני' ועוד א"ר אליעזר פותחין בנולד וחכמים אוסרין כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שיהא משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר קונם לבית זה שאני נכנס ונעשה בית הכנסת ואמר אילו הייתי יודע שיעשה בהכ"נ לא הייתי נודר ר"א מתיר וחכמים אוסרים:

7(דף סד ע"ב) גמ' מ"ט דר' אליעזר אמר רב חסדא אמר קרא כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך מיתה נולד הוא מכאן