רי"ף נדרים כג:

1מקליש קליש ש"מ:

2א"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר בעא רבא קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמתו הראשונה מהו ת"ש דאמר רבא נשאל על הראשונה שניה חלה עליו

3בעא רבא קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אלא א"כ תחול הפרה מהו (דף סט ע"ב) ת"ש פלוגתא דר"מ ורבי יוסי דתנן תמורת עולה תמורת שלמים ה"ז תמורת עולה דר"מ א"ר יוסי אם לכך נתכוין מתחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימים ואפילו ר"מ לא קאמר אלא דלא אמר לא תחול זו אלא א"כ חלה זו אבל הכא דאמר לא תחול הקמה אא"כ חלה הפרה ר"מ נמי מודה דהפרה חיילא

4בעי רבא קיים ומופר ליכי בבת אחת מהו ת"ש דאמר רבא כל דבר שאינו בזה אחר זה בבת אחת אינו

5בעי רבא קיים ליכי היום מהו מי אמרינן כמאן דאמר לה מופר ליכי למחר דמי או דלמא הא לא אמר לה (דף ע ע"א) ואת"ל הא לא אמר לה אמר לה מופר ליכי למחר מהו מי אמרינן למחר לא מצי מפר לה דהא קיימיה לנדריה היום או כיון דלא אמר לה קיים ליכי היום כי אמר לה מופר ליכי למהר מהיום קאמר לה ואת"ל כיון דקיימיה היום למחר כמאן דאיתיה דמי אלא קיים ליכי שעה מהו מי אמרינן כמאן דאמר מופר ליכי לאחר שעה דמי א"ד הא לא אמר לה ואת"ל הא לא אמר לה מיהו כי אמר לה מהו מי אמרינן כיון דקיימיה קיימיה א"ד כיון דכוליה יומא בר הקמה ובר הפרה הוא כי אמר לה מופר ליכי לאחר שעה מהני ובעיין לא איפשיטא ואזלינן לחומרא:

6מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל. מ"ט דא"ק בנעוריה בית אביה: מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה יפה כח האב מכח הבעל.

7מנלן אמר רבא דא"ק ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה (דף ע ע"ב) מקיש קודמי הויה שניה לקודמי הוייה ראשונה מה קודמי הוייה ראשונה אב מפר לחודיה אף קודמי הויה שניה אב מפר לחודיה אימא ה"מ בנדרים שלא נראו לארוס הני מבנעוריה בית אביה נפקא:

8(דף ע ע"א) מתני' בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב שהבעל מפר בבגר ואין האב מפר בבגר:

9(דף עא ע"א) נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו ק' פעמים אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה:

10גמ' נדרה והיא ארוסה וכו' מה"מ דארוס אחרון מתיר נדרים שנראו לארוס ראשון אמר שמואל ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר ודלמא ה"מ נדרים שלא נראו לארוס אבל נדרים שנראו לארוס ראשון לא מצי מפר ארוס אחרון עליה קרא יתירא (דף עא ע"ב) איבעיא להו גירושין כשתיקה דמו או כהקמה דמו למאי נפקא מינה כנון ששמע בעלה וגרשה ואהדרה ביומיה אי אמרת כשתיקה דמי מפר לה ואי אמרת כהקמה דמי תו לא מצי מפר לה ובעיין לא אפשיטא ואזלינן לחומרא:

11(דף עב ע"ב) מתני' דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאת מביתו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין אם משתכנס לרשותו אינו יכול להפר:

12גמ' בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה ושמע אישה דוקא או לאו דוקא ובעיין לא אפשיטא (דף עג ע"א) בעי רמי בר חמא חרש מהו שיפר לאשתו אם רצה לומר אדם מפר לאשתו בלא שמיעה משום דבר שמיעה הוא אבל חרש דלאו בר מישמע הוא לא וה"ט כדרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו או דילמא ושמע אישה לא מעכבא תא שמע ושמע אישה