רי"ף נדרים כז:

1גמ' א"ר פפא בדיק לן רבא אשת כהן שנאנסה יש לה כתובה או אין לה כיון דאונס גבי כהן כרצון גבי ישראל וה"נ אין לה כתובה או דלמא מצי אמרה אנא הא חזינא (דף צא ע"א) גברא הוא דלא חזי ונסתחפה שדהו ואמינא ליה אנא מתניתין היא טמאה אני לך יש לה כתובה במאי עסקינן אי נימא באשת ישראל וה"ד אי ברצון כלום יש לה כתובה ואי באונס מי קמתסרא על בעלה אלא באשת כהן ואי ברצון כלום יש לה כתובה מי גרעה מאשת ישראל אלא באונס וקתני יש לה כתובה

2איבעיא להו אמרה לבעלה גרשתני מהו אמר רב המנונא תא שמע האומרת טמאה אני לך ואפילו למשנה אחרונה דקתני דלא מהימנא התם הוא דמשקרא דידעה דבעלה לא ידע בה אבל גבי גרשתני דידע בה מהימנא חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה אמר לו רבא אדרבה אפילו למשנה ראשונה דקתני דמהימנא משום דלא עבידא לבזויי נפשה אבל הכא זמנין דתקיף לה מן בעלה מעיזה ומעיזה ההיא אתתא דכל יומא דתשמיש הוית מייתא ליה מיא לממשי ידיה דגברא יומא חד אייתת ליה מיא לממשי ידיה א"ל מה דין הא מילתא לא הוה האידנא א"ל א"כ חד מן (דף צא ע"ב) אהלויי דהוו הכא אי את לא דלמא חד מנהון א"ר נחמן עיניה נתנה באחר ולית מששא במלה.

3(א) הכא אתתא דלא הוי בדיחא דעתה בהדי גברא א"ל האידנא מאי שנא אמרה ליה מעולם לא ציערתן בדרך ארץ כי האידנא אמר לא הוה הדא מילתא האידנא א"ל א"כ הלין נפטויי דהוו הכא אי לאו את דלמא חד מנהון א"ר נחמן לא תשגחון בה עיניה נותנת באחר ולית מששא במלה ההוא גברא דהוי מהרזק בביתא הוא ואתתא חדא זימנא על ואתי מרי דביתיה פרטיה ההוא להוצא וערק אמר רבא אתתא שריא דאי איתא דעביד איסורא ארכוסי הוי מרכס.

4ההוא נואף דעייל לגבי ההיא איתתא אתא גברא סליק נואף ויתיב אבלאי דבבא והוו מחתון תמן תהלי דטעמינון הויא בעא מרי דביתיה למיכל מהני תחלי בלא דעתא דאנתתיה אמר ליה ההוא נואף לא תיכול מנהון דטעמינהון חויא אמר