רי"ף פסחים יא:

1ולא שנא הדביק ולבסוף הרתיח נהמא הוא וחייב בחלה ואדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח.

2והילכתא כרבי יוחנן והכי קא פסק רב אחא משבחא במעשה אילפס כרבי יוחנן ובעל הלכות אמר משמיה דכהן צדק שפסק כר"ש בן לקיש כשהרתיח ולבסוף הדביק ואיכא דפסק כר' יהודה דאמר אין לחם אלא האפוי בתנור בלבד אבל מעשה אילפס לא שנא הרתיח ולבסוף הדביק ולא שנא הדביק ולבסוף הרתיח אין קרוי לחם ואין חייב בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובחו בפסח ואין מברכין עליו המוציא ואשכחן עלה פירכא מההיא דאמרינן בפרק החולץ (דף מ.) והאי חלוט דקא אמרינן מצה היא למאי הלכתא אמר רבינא לומר שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח אלמא אע"ג שחלטה מעיקרא כיון דאפייה בתנור או באילפס לחם היא ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח:

3תניא יוצאין במצה נא ובמצה העשויה באילפס מאי מצה נא אמר רב יהודה אמר שמואל כל שפורסין אותה ואין חוטין נמשכין הימנה והיכא דאפה מצה על ארעא וקא מינטר לה שפיר נפק בה ידי חובתו בפסח כדאמרינן (ברכות לח.) מר זוטרא קבע סעודתיה עילויה ומברך עליו המוציא וג' ברכות אמר מר זוטרא בר רב אשי (הואיל) ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח מ"ט (דברים טז) לחם עוני כתיב ביה:

4והיכא דאיכא זקן או חולה דלא יכיל למיכל מיניה ביבשתא שרו ליה במיא עד דמירככא ואכיל לה עד דלא מיתמחא דתנן * שם לח: וכאן מא. יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נימוח דברי רבי מאיר ר' יוסי אומר יוצאין ברקיק השרוי אבל לא במבושל אע"פ שלא נימוח משום דבעינן טעם מצה וליכא:

5מתני' (דף לט.) ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין ובתמכא ובחרחבינא ובמרור יוצאין בהן ידי חובתו בפסח בין לחין בין יבשין אבל לא שלוקין ולא כבושין ולא מבושלין ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו:

6גמ' חזרת חסא עולשין הנדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה וקורין לה בלשון ערבי אל שלים חרחבינא אמר ר"ש בן לקיש אצוותא דדיקלא ויש שפירשו אל קוצעינא ויש שפירשו אל הנדקוקי רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה קא מהדר אמרריתא אמר ליה מאי דעתיך משום דמרירין טפי והא אנן חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת וא"ר אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא דחס רחמנא עלן ואמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן למה נמשלו מצרים למרור לומר לך מה מרור זה תחלתו רך וסופו קשה אף מצרים תחלתן רך ולבסוף קשה א"ל הדרי בי:

7(דף לט:) יוצאין בהן בין לחין בין יבשין:

8אמר רב חסדא לא שאנו אלא קלח אבל עלין לחין אין יבישין לא:

9מתני' אין שורין את המורסן לתרנגולין אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא על בשרה יבש לא ילעוס אדם חטים ויתן על מכתו