רי"ף פסחים יב:

1לא ימכרנו לנכרי ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה אוחו תכריכין למת:

2נכרי מ"ט לא לאו משום דהדר ומזבין ליה לישראל הדר אמר רבא ניזדבנינהו קבא קבא לישראל כי היכי דכליא קמי פיסחא:

3תנו רבנן אין מוללין את הקדרות בפסח והרוצה שימלול נותן את הקמח ואחר כך נותן את החמץ ויש אומרים נותן את החמץ ואחר כך נותן את הקמח עולא אמר אחד זה ואחד זה אסור משום לך לך אמרין לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב וכן הלכתא, אבל בחסיסי שרי דהא * בגמ' הגי' רבא רבה גופיה מחוי ליה בחסיסי פירוש חסיסי מצה אפויה שטוחנין אותה ומבשלין אותה במים ומוללין בה את הקדרות:

4מתני' אין נותנין את הקמח לתוך החרוסת ולא לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד ורבי מאיר אוסר אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהם מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:

5גמ' אמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך החרוסת דברי הכל ישרף מיד:

6(דף מב.) מי תשמישו של נחתום וכו':

7תניא שופכן במקום מדרון ואין שופכן במקום האשבורן:

8אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמין ולא בחמי חמה ולא במים הגרופים פירוש מים שנשאבו בו ביום אלא במים שלנו ולא תגביה ידה מן התנור עד שתגמור את הפת כלומר שלא תתעסק בדבר אחר ותניח העיסה וצריכה שני כלים של מים אחד שמקטפת בו ואחד שמצננת בו את ידיה:

9איבעיא להו עברה ולשה מאי מר זוטרא אמר מותר ורב אשי אמר אסור וקיימא לן כרב אשי ולא מיבעיא מיתב בשימשא ומילש דאסור אלא אפילו מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור ואע"ג דלא נפלה שמשא בההיא דוכתא מאי טעמא יומא דעיבא כוליה שימשא:

10סליקו להו כל שעה