רי"ף פסחים יד.

1לכלב אינה צריכה שריפה ותנן נמי כל המיוחד למאכל אדם טמא עד שיפסל מלאכול לכלב הא אם נפסל מלאכול לכלב נפיק ליה מתורת אוכל והוה לי' עפרא בעלמא ותניא נמי בתוספתא הקילור והאספלנית והרטיה שנתן לתוכה קמח אין צריך לבער מלוגמא שנסרחה אין צריך לבער:

2(דף מו.) בצק החרש אם יש שם כיוצא בו שהחמיץ אסור אין שם כיוצא בו מהו אמררבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש כדי שיהלך אדם מן מגדל נינוה לטבריא דהיינו מיל:

3מתני' כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב ר' אליעזר אומר לא תקרא לה שם עד שתאפה בן בתירא אומר תטיל בצונן אמר רבי יהושע (דף מו:) לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובל ימצא אלא מפרישתה ומנחתה עד הערב ואם החמיצה החמיצה:

4גמ' (דף מח.) תניא רבי אומר הלכה כרבי אליעזר ור' יצחק אמר הלכה כבן בתירא והלכתא כרבי אליעזר כדפסק רבי דקי"ל הלכה כרבי מחברו ועוד דהא דר' אליעזר שייכא בהך אחריתי דר"א (דף מח:) דאמר אף הרודה ונותן פת