רי"ף פסחים כב:

1לברך אלא על היין אבל אשיכרא לא והני מילי דלא קבע סעודה עילויה אבל קבע עילויה לית לן בה אמר רב הונא וכן תאני גידול דמן נרש המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא וכסא דטעם ליה בפומיה לא מיבעי ליה לברוכי עליה ברכת המזון ולא למימר עליה קידושא ואבדלתא דאמר מר טעמו פגמו:

2גרסינן בפרק המוכר פירות לחבירו (ב"ב צז.) אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין אומרים קדוש היום אלא על היין הראוי לנסך על גבי המזבח לאפוקי שריחו רע ולאפוקי מגולה ואע"ג דעבריה במסננת אפילו הכי פסול משום (מלאכי א׳:ח׳) הקריבהו נא לפחתך אבל יין מגתו מקדשין עליו דתני ר' חייא יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחלה מקדשינן עליה (שם ע"ב) דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קדוש היום ויין מזוג נמי אחשובי אחשביה דא"ר יוסי בר חנינא מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים הילכך מקדשין עליו:

3ויין של מרתף ויין של צמוקים לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפי' לכתחלה מברכין עליה מיהו אמרי רבוותא לאו כל צמוקים שרי לקדושי עלייהו אלא כגון דכמישן בגופנייהו ולאו דיבשן וכד עצרת להו נפקא מינייהו לחלוחית הני הוא דתרינן להו במיא ומעצרינן להו ומקדשינן עלייהו אבל אי כד עצרת להו לא נפקא מינייהו לחלוחית לא מקדשינן עלייהו

4וחמרא דריחיה חלא וטעמיה חמרא מקדשינן עליה ומברכינן עליה בפה"ג דגרסינן בפרק המוכר פירות לחברו (ב"ב דף צה.) אמר רב יהודה אמר שמואל יין הנמכר בחנות מברכין עליו בורא פרי הגפן ורב חסדא אמר גבי חמרא דאקרים למה לי ואמרינן עלה א"ל אביי לרב יוסף הא רב יהודה והא רב חסדא מר כמאן סבירא ליה אמר ליה אנא מתניתא ידענא (ב"ב צו.) דתניא הבודק את החבית להיות מפריש עליה תרומה והולך ואח"כ נמצאת חומץ