רי"ף פסחים ז.

1יוצן רבנן היא דסבור זה וזה גורם מותר והלכתא זה וזה גורם מותר כרבנן והכי אסיקנא במסכת ע"ז בפרק כל הצלמים בענין זורעין תחתיה ירקות בימות הגשמים דר' יוסי סבר זה וזה גורם מותר (דף מט.) ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ואמרינן התם ההיא גינתא דאיזדבל בזבל דע"ז שלחה רב עמרם קמיה דרב יוסף כי האי גונא מאי אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כדבי יוסי.

2ולענין אפה בו את הפת הלכה כר' דאמר הפת אסורה משום דיש שבח עצים בפת (דף כח.) דהא אמר רב יהודה אמר שמואל רבי אומר הפת מותרת וחכמים אומרים הפת אסורה ומשום דבהא סבר שמואל דהלכה כרבי ואפילו מחביריו אפכה ותני להכי היכי דתיקום רבנן לאיסורא הלכך קערות וכוסות וצלוחיות שבשלן בעצי ערלה אסור וקדרה נמי אסורה דקא מקבלה בישולא מקמיה דנייתו עצים דהיתרא כי פליגי בתנור למאן דאמר זה וזה גורם אסור אסור ולמאן דאמר זה וזה גורם מותר מותר וקיימא לן זה וזה גורם מותר כדפרשינן:

3* ד"ת מ"ז (וחכ"א מפרר וזורה לרוח או מטיל לים:

4ופרישנא מפזר וזורה לרוח או מפזר ומטיל לים אלמא אפי' לים בעי פירור וכל שכן לשאר נהרות וחטים של חמץ בעו שחיקה והדר מטיל לים):

5מתני' (דף כח.) חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ושל ישראל אסור שנאמר (שמות י״ג:ז׳) לא יראה לך חמץ:

6נכרי (דף ל:) שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה:

7(דף לא:) חמץ שנפלה עליו מפולת הרי הוא כמבוער ר' שמעון בן גמליאל אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו:

8גמ' (דף כט.) האי דקתני חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה לאו למימרא דבאכילה אסור אלא משום דקא בעי למיתנא ושל ישראל אסור בהנאה תנא נמי גבי נכרי מותר בהנאה אבל חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר ואפי' באכילה ומתני' רבי שמעון היא דאמר חמץ בין לפני זמנו