רי"ף ראש השנה ד:

1אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמ' (מיכה ז׳:י״ח) נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע

2(דף יז:) (שמות לד) ויעבור ה' על פניו ויקרא א"ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב א"א לאמרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה למשה בסיני ואמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם אמר רב יהודה אמר רב ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם שנאמר (שמות) הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך וגו'

3ואמר ר' יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנאמר (ישעיה ז) ושב ורפא לו איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין של אדם מיתיבי השב בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין מוחלין לו לא קשיא הא ביחיד הא בצבור גזר דין דיחיד לא מיקרע אבל גזר דין דצבור מיקרע (דף יח.) וגזר דין דצבור מי מיקרע כתוב אחד אומר (ירמיהו ד׳:י״ד) כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי וכתוב אחד אומר (ירמיה) כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית מאי לאו כאן קודם גז"ד כאן לאחר גז"ד לא אידי ואידי לאחר גז"ד ולא קשיא כאן בגז"ד שיש עמו שבועה כאן בגז"ד שאין עמו שבועה כדאמר רשב"נ א"ר יונתן מנין לגז"ד שיש עמו שבועה שאינו נקרע שנאמר (שמואל א ג׳:י״ד) לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה עד עולם אמר רבא בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בדבר תורה ר' יצחק אמר יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין כתוב אחד אומר (דברים ד) כה' אלהינו בכל קראנו אליו וכתוב אחד אומר (ישעיה נה) דרשו ה' בהמצאו וגו' התם ביחיד ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו י' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:

4בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון:

5מאי כבני מרון הכא תרגומו כבני אימרנא רבי שמעון בן לקיש אמר כמעלות בית חורון:

6מתני' על ששה חדשים השלוחים יוצאין על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית על אלול מפני ראש השנה על תשרי מפני תקנת המועדות על כסליו מפני החנוכה ועל אדר מפני הפורים וכשהיה בית המקדש קיים יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן: