רי"ף סנהדרין יא:

1אינו חוזר אמר ליה רב המנונא לרב ששת אפי' טעה בדרבי חייא ורבי אושעיה א"ל אין בדרב ושמואל אמר ליה אין אפי' טעה בדידי ודידך א"ל אטו אנן קטלי קני כאגמא אנן:

2היכי דמי שיקול הדעת אמר רב פפא כגון תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וסוגיין דעלמא כחד מינייהו ואזל איהו ועבד כאידך היינו שיקול הדעת.

3רב חסדא אמר ל"ק כאן שנשא ונתן ביד כאן שלא נשא ונתן ביד בשלמא חייב את הזכאי משכחת לה שנשא ונתן ביד אלא זיכה את החייב היכי משבחת לה שנשא ונתן ביד אמר רבינא כגון שהיה לו משכון בידו ונוטל ממנו טמא את הטהור דאגע ביה שרץ טיהר את הטמא שעירבן עם פירותיו:

4וקי"ל כרב חסדא חדא דהכי מסקנא דשמעת' ועוד דהא אוקימנא להא מתני' בדוכתא אחריתא בבכורות (בכורות דף כח:) בשנשא ונתן ביד כדאומטא רב חסדא הכא וקיימא לן נמי כרב ששת דאמר טעה בדבר משנה חוזר ובכמה דוכתין אמרינן נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר כדאמרינן התם (כתובות דף ק:) אמר אמימר ב"ד שמכרו שלא בהכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין ואמרינן נמי בשבועות (שבועות דף לח:) האי דיינא דאשבע בה' אלהי ישראל נעשה כמי שטעה בדבר משנה וחוזר ובהאי מסכת בפירקא קמא (דף ו.) אמרינן אמר ליה רב ספרא דטעה במאי אילימא דטעה בדבר משנה והא אמר רב ששת אמר רב אסי טעה בדבר משנה חוזר אלמא הכין היא הלכתא

5אלא מיהו אע"ג דקי"ל דטעה בדבר משנה חוזר פירוקא דהני מתניאתא לאו כדפריק רב ששת הוא אלא כדפריק רב חסדא דסבירא ליה דתרתי מתניאתא בשטעה בשיקול הדעת נינהו והאי דקתני מחזירין בין לזכות ובין לחובה בשלא נשא ונתן ביד הוא והא דקתני מה שעשה עשוי בשנשא ונתן ביד וטעמא דהא מילתא משום הפסד ממונו של בעל דין דהיכא דלית ליה פסידא לבעל דין כגון שנשא הדיין ונתן ביד דחייב לשלם מביתו אמרי' מה שעשה עשוי והיכא דאית ליה לבעל דין פסידא כגון שלא נשא הדיין ונתן ביד דאינו חייב לשלם לא אמרינן מה שעשה עשוי אלא מחזירין בין לזכות בין לחובה והדין הוא טעמא דרב חסדא והכין היא הלכתא.

6וכיון דקי"ל דטעה בדבר משנה חוזר וקי"ל כרב חסדא דאוקים להני תרתי מתניאתא בשטעה בשיקול הדעת אידחי ליה האי פירוקא דרב יוסף ורב נחמן.

7ושמעינן השתא דהיכא דטעה בדבר משנה לא שנא מומחה ולא שנא שאינו מומחה ול"ש