רי"ף סנהדרין טז.

1את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קדש נוהגין היא מחללת שאם היו נוהגין בו אומרים ארור שזה ילד ארור שזה גידל ארור שזה יצא מחלציו אמר רב אשי כמאן קרינא רשיעא בר רשיעא אפי' לרשיעא בר צדיקא כמאן כהאי תנא:

2מתני' המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם א"ר יהושע בן קרחה בכל יום דנין את העדים בכנוי יכה יוסי את יוסי נגמר הדין לא היו הורגים בכנוי אלא מוציאין את כל האדם לחוץ וכו':

3גמ' (דף ס.) אמר ר' חייא השומע הזכרה מן העע"ז בזמן הזה אינו חייב לקרוע שאם אי אתה אומר כן נתמלא כל הבגד קרעים:

4מתני' הנודר בשמו ומקיים בשמו ה"ז עובר בלא תעשה:

5גמ' (דף סג.) מנלן דתניא (שמות כ״ג:י״ג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית ואני אשמור לך בצד ע"ז פלוני' לא ישמע על פיך אזהרה שלא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו מסייעא ליה לאבוה