רי"ף סנהדרין ח.

1עוד אלא אפילו הטמין לו עדים אחורי הגדר ואמר לו מנה לי בידך אמר לו הן רצונך שיעיד לי פלוני ופלוני אמר לו לאו מתירא אני שמא תכפיני בדין למחר אמר לו תנהו לי משטה אני בך פטור והני מילי דקטעין איהו אבל אנו לא טענינן ליה ולא מיבעיא היכא דאמר ליה משטה אני בך הוא דפטור אלא אפי' אמר ליה (דף כט:) לא היו דברים מעולם פטור מ"ט דכל מילתא דכדי לא דכירי לה אינשי ההוא דאטמין ליה לחבריה סהדי בכילתא אמר לו מנה לי בידך אמר לו הן עירי ושיכבי להוו עלך סהדי א"ל לא אמר רב כהנא הא אמר לא והא דאמר רב יהודה אמר רב צריך שיאמר אתם עדי ל"ש כי אמר לוה ול"ש כי אמר מלוה ושתיק לוה:

2ההוא דהוה קרו ליה קב רשו אמר מאן מסיק בי אלא פלניא מאה זוזי תבעיה לדינא קמיה דר"נ אמר להו אדם עשוי שלא להשביע את עצמו:

3ההוא דהוה קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי כי הוה שכיב אמר אי הוה לי לאו פרעתיה לפלוני ופלו' לבתר דשכיב תבעו לבניה קמיה דר' חייא אמר להו כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כך אדם עשוי שלא להשביע את בניו:

4הודה בפני שנים וקנו מידו כותבין מ"ט כיון שסתם קנין לכתיבה עומד לא קנו מידו אין כותבין:

5בפני ג' ולא קנו מידו מאי רב אמר כותבין רב אשי אמר אין כותבין הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אשי א"ר אדא בר אהבה האי אודיתא זימנין כתבינן וזימנין לא כתבינן מיכנפי ויתבי לא כתבינן כנף ואייתי איהו כתבינן מר בר רב אשי אמר אפי' כנף ואייתי ואמר הוו עלי דייני לא כתבינן עד דקבעי דוכתא בבי דינא ומשדרי שליחא מבי דינא ומזמני להו לדינא:

6הא מילתא חזינא בה פלוגתא ביני רבואתא איכא מאן דאמר דלית הלכתא כמר בר רב אשי