רי"ף שבת כד:

1אמר יוצאין נמשכין ואין יוצאין כרוכין ומסקנא דשמעתא דיוצאין כרוכין ויוצאין נמשכין:

2מתני' (דף נב:) חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו והזכרים יוצאין לבובין והרחלות שחוזות כבולות וכבונות והעזים יוצאות צרורות ר' יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלות הכבונות ור' יהודה אומר עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב:

3גמ' חמור יוצא במרדעת וכו' (דף נג.) אמר שמואל והוא שקשורה לו מע"ש:

4תניא נמי הכי חמור יוצא במרדעת בזמן שקשורה לו מע"ש ולא באוכף שעליה אע"פ שהוא קשור לה מערב שבת:

5בעא מיניה רב אסי בר נתן מרבי חייא בר אשי מהו ליתן מרדעת ע"ג חמור בשבת (ולא לצאת בו לרה"ר) א"ל מותר וכן הלכתא אבל קרסטל רב שרי ושמואל אסר והלכתא כשמואל דאמרי' אזל ר' חייא בר יוסף אמרה לשמעתא דרב קמיה דשמואל א"ל אי הכי אמר אבא לא הוה ידע במילי דשבתא כלום כי סליק ר' זירא אשכחיה לר' בנימין בר יפת דיתיב וקאמר משמיה דר' יוחנן נותנין מרדעת ע"ג חמור בשבת א"ל יישר וכן תרגמה אריוך בבבל ומנו שמואל הא רב נמי אמרה אלא שמעיה דקא מסיים בה אין תולין קרסטל לבהמה בשבת א"ל יישר כבר תרגמה אריוך בבבל דאי רב בקרסטל שרי ועוד הא אותיבנא תרתי תיובתא לרב ושמואל ואיפריקו אליבא דשמואל ולא איפריקו אליבא דרב:

6(דף נג:) סכין ומפרכסין לאדם ואין סכין ומפרכסין לבהמה ודוקא בגמר מכה ומשום תענוג אבל בתחלת מכה ומשום צער מפרכסין נמי לבהמה:

7תניא בהמה שאכלה כרשינין הרבה לא יריצנה בחצר בשביל שתתרפה ור' יאשיה מיקל:

8דרש רבא הלכה כר' יאשיה והשתא דדרש רבא הלכה כר' יאשיה ומיקל משום צערא דבהמה ולא קא גזר משום שחיקת סממנין ש"מ לית הלכתא כי הא * צ"ל דתניא דתנן בהמה שאחזה דם אין מעמידין אותה במים בשביל שתצטנן אבל אדם שאחזו דם מעמידין אותו במים בשביל שיצטנן אלא אפילו בהמה נמי מעמידין אותה במים דהאי תנא דאסר משום שחיקת סממנין הוא דאסר ובהא איפסיקא הלכתא כר' יאשיה דלא גזר משום שחיקת סממנין דאין אדם בהול כל כך על רפואת בהמתו דליתי סממנין:

9תניא לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהורית שבין עיניו ולא יצא הזב בכיס שלו ולא העזים בכיסין שבדדיהן ולא פרה בחוסם שבפיה ולא סייחין בקרסטלים שבפיהם ולא בהמה בסנדל שברגלה ולא בקמיע שאינו מומחה לבהמה אע"פ שהוא מומחה לאדם אבל יוצאת היא באגד שעל גבי המכה ובכתיתין שעל גבי השבר ובשליא המדולדלת בה ופוקק לה זוג בצוארה ומטיילת בחצר:

10הזכרים יוצאין לבובים מאי לבובים אמר רב תותרי פי' תותרי מטלניות מרוקמים שמייפין ומקשטין בה את הבהמה מאי משמע דהאי ליבוב לישנא דקרובי הוא דכתיב (שיר השירים ד׳:ט׳) לבבתני אחותי כלה עולא אמר עור שמקשרין להן כנגד לביהן שלא יפלו עליהם זאבים רב נחמן בר יצחק אמר עור שמקשרין להן תחת זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות ממאי מדקתני סיפא והרחלים יוצאות שחוזות מאי שחוזות שאוחזות אליה שלהן למעלה כדי שיעלו עליהן הזכרים מאי משמע